‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מיתוס מצדה?

תוכן עניינים

מבוא.. 3

שלטון הרומאים בא"י 3

הגופים היהודיים.. 3

המגמות המדיניות.. 3

החוקים החדשים בארץ ישראל. 4

הנסיבות שהובילו לפרוץ המרד. 6

האירועים המרכזיים במרד. 7

הצתת העיר. 8

מצדה והרודיון 10

מיתוס המצור על פי יוסף בן מתתיהו 11

מיתוס מעשה ההתאבדות.. 12

לאחר המרד. 13

מצדה כמיתוס.. 13

מיתוס ציוני 13

ביבליוגרפיה. 15

במצדה נתקלו הרומאים בהתנגדות עזה של הקנאים. על מבצר זה, שבו התבצרו הסיקריים בשנים הראשונות של המרד היהודי, הגן עתה גדוד של קנאים. בראש הגדוד עמד אלעזר בן יאיר, מזרע יהודה הגלילי, אבי מנהיגי הקנאים. מכיוון שהיו להם מזונות וכלי זין כל צרכם נשבעו מגיני מצדה שלא להיכנע לאויב בשום פנים ואופן.

הרומאים הקיפו את מבצר בשורה צפופה שלא ימלט איש מן הטבח אולם מגיני מצדה לא ניסו כלל לברוח. כשנואש יאיר בן אלעזר מהגנת העיר הציע לחבריו מוצא לאחר שתיאר באוזניהם את היסורים, העלבונות וההשפלות שיהיו מנת חלקם אם ישארו בחיים.

הגיבורים היהודיים שמעו בקולו וטבחו את נשיהם ובניהן ואחר כך איש את רעהו, ולמחרת כשנכנסו הרומאים למצדה מצאו במקום אנשים חיים גל של פגרים. שתי נשים וחמישה ילדים שנמלטו מן הטבח סיפרו על המעשה[1].

יוספוס משמש מקור למזהים את הסיקריים עם הקנאים. בספר שמונה עשרה של קדמוניות היהודים הוא מקשר בין "הפילוסופיה הרביעית" (השייכת לקנאים) ובין המרד הגדול. תיאור זה דומה לתיאורו את הקנאים בסוף ספרו מלחמת היהודים. יותר משכנע הוא המשפט בספר השני של מלחמת היהודים, המכנה את אלה שהלכו אחרי מנחם סיקרי כקנאים.

הנאום של אלעזר מפוצל לשניים. יוספוס מציין שאלעזר גמר אומר למות, אך כבר מראשיתו של הנאום מזהה אלעזר בן יאיר את עצמו ואת אנשיו כנאמני רעיון החירות והמאבק העקרוני ברומאים:

"מזמן קיבלנו עלינו לבלתי עבוד את הרומאים וגם לא אדונים אחרים זולת האלוקים לבדו, כי רק הוא האדון האמיתי והצדיק של בני האדם. והנה הגיע שעה אמת בפועל את השקפותינו ואף נעטה עלינו עתה קלון ואחרי אשר דחינו עבדות שאין בה סכנה נבחר לנו עבדות עם ייסורים קשים, אם אכן ניפול חיים בידי הרומאים, שכן אנחנו היינו הראשונים למרוד בהם והננו גם האחרונים שנלחמים בהם"[2].

למרות משפטים חוצבי להבות אלו לא היסס יוספוס לקטלג את הסיקריים כאנשים מוזרים ונוכלים אמיתיים, כפי שהוזכר לעיל: "בכל שאר הדברים היא מסכימה לדעתם של הפרושים..."[3]

התנועה הציונית בתחילת דרכה אימצה את מצדה ונאום בן יאיר כסמל לשאיפה לחירות והתחדשות לאומית תוך לחימה לא מתפשרת עד השגת המטרה או מוות. לצורך קידום המיתוס והאתוס הנלווה אליו, ומתוך הסתמכות על מידע היסטורי מוגבל, נבנה סיפור ששינה את הכרוניקה של מצדה כפי שעולה מספרו של יוסף בן מתתיהו על מנת להתאימו ללקח המתחייב[10].

הציונות, כתנועה מחדשת, שללה את הגבורה הפסיבית של קידוש השם, שאפיינה את היהדות הגלותית לדעתה, וביקשה להדגיש גבורה פעילה יותר, תוך בניית מיתוסים של גבורה על מנת ליצור, על בסיס ההיסטוריה היהודית, אנטיתיזה לדימוי הגלותי-אנטישמי ולקשור את הציונות לארץ ישראל. במהלך בניית האתוס הציוני בלט מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, שהציב כמודל לאידאל ציוני את מרד המכבים ומרד בר כוכבא כמיתוסים שבמרכזם עומד לוחם יהודי קנאי המגלם את מוטיב הגבורה. כמודל אימץ ברדיצ'בסקי את סיפור המצור על מצדה, תוך שהוא משמיט ממנו את זהותם של הלוחמים אותם מתאר יוסף בן מתתיהו כרוצחים של בני עמם ואינו חוסך מהם את שבט לשונו[11].

החיפוש אחר סמלים יהודים מתחדשים הביא לאימוץ המכבים מחד ומצדה, שהתאימה - בתיאורה על ידי ברדיצ'בסקי -כמעוז אחרון של יהודה העצמאית, ומגיניה כסמל למסירות נפש לאומית, לשמש כ"אתר פולחני" - בלשון הסוציולוג ד"ר מולי ברוג שני אירועים היסטוריים אלו התאחדו למיתוס כולל אחד. ומצדה הפך מוקד של עליה לרגל. גבורתם של מגיני מצדה התפרשה כמלחמה למען חופש המולדת והתאבדותם כמוצא של כבוד בפני עבדות, כך הושג הניצחון הסופי "והצדק יצא לאור".

במקביל לעלייה השלישית, יצא לאור בוורשה תרגום חדש, מאת ד"ר יעקב נפתלי שמחוני, לספר "מלחמת היהודים". אף על פי שהספר תורגם לפני כן, נגישותו של התרגום והמבוא מאיר העיניים החזירו את העניין בספר בכלל ובסיפור מצדה בפרט. המתרגם לא נמנע מהבעת עמדה המציגה באור חיובי את יוסף בן מתתיהו ודרכו את לוחמי המרד הגדול - ברוח התקופה, אך בניגוד לעבר בו נחשב יוסף בן מתתיהו לבוגד והמרד ומוביליו, לאסון[12].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פייר וידאל נאקה, "יוספוס פלאוויוס ומצדה", זמנים,13

קלויזנר י., ההיסטוריה של הבית השני, ירושלים.

שטרן מנחם, "התאבדותם של אלעזר בן יאיר ואנשיו במצדה והפילוסופיה הרביעית", זמנים 3

Fergus, M. The Roman Empire and its neighbours Delacorte Press, new york

Sherk, R. Rome And The Greek East To The Death Of Augustus Cambridge : Cambridge University Press