עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 50% על כל מאגר העבודות האקדמיות ! !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: 050
ב"ה. יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל. 20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של
145 ש"ח לעבודה!!!
אבל "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם תמורת 900 שח וניתן לכם אסמכתא על כך שהעבודה מקורית לחלוטין וחסינה מפני חשד להעתקה !!!
סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון תובענה ייצוגית נגד רשויות ציבוריות (עבודה אקדמית מס. 9373)
290.00 ₪
31 עמ'

שאלת המחקר
מהו היקף הזכות להגיש תובענה ייצוגית נגד רשויות ציבוריות ?
תוכן עניינים
מבוא. 3
הבירור השיפוטי במסגרת התובענה הייצוגית ושיקולי מדיניות. 5
החוק מ-2006 אפשרות התביעה הייצוגית כנגד כל רשות מרשויות המדינה. 6
מהי רשות לצורכי חוק תובענות ייצוגיות. 7
האינטרס הציבורי בתביעה הייצוגית. 12
הקניית כוח לפרטים, על-ידי ההכרה בקיומה של "קבוצה" לצורך התובענה הייצוגית. 14
התובענה הייצוגית – אתגר לשיטה האדוורסרית. 15
היעלמות הצביון האישי של הבירור השיפוטי 16
מהליך אדוורסרי להליך קואופרטיבי 17
שינוי באתיקה המקצועית של עורכי הדין 18
העברת ההכרעה השיפוטית מרמת המיקרו לרמת המקרו 18
הניגוד בין גישתה של החקיקה לגישתה של הפסיקה לתובענה הייצוגית. 20
החקיקה מרחיבה את המסגרת של התובענה הייצוגית. 20
הפסיקה מצמצמת את המסגרת של התובענה הייצוגית. 22
התובענה הייצוגית – הליך בירור שיפוטי לא-אישי (Impersonal Form of Adjudication) 23
התובענה הייצוגית מעודדת את הפשרות. 23
פסיקה: ייצוגית נגד רשות ציבורית תימחק רק אם הגבייה הופסקה לגמרי 24
משפט משווה. 25
סיכום.. 29
ביבליוגרפיה. 30
תובענה ייצוגית היא תביעה במשפט אזרחי שבה אדם יחיד תובע בשם קבוצה. התובענה הייצוגית מבוססת על מקרים בהם ישנם נפגעים רבים, אך לכל אחד מהם נגרם נזק קל ולכן לא כדאי לכל אחד מנפגעים להגיש תביעה עקב העלויות והטרחה הכרוכים בכך. התובענה הייצוגית מאפשרת לתובע הייצוגישהוא חלק מקבוצת הנפגעים לתבוע בשם הקבוצה כולה ולקבל פיצוי מוגדל מיוחד עבור טרחתו. תביעות ייצוגיות מוגשות לרוב בעניינים כגון בנקאות, ניירות ערך, ביטוח, איכות הסביבה, הגנת הצרכן. התובענה הייצוגית מאפשרת לנהל הליך משפטי שלא היה יוצא לפועל אם על כל אחד מהנפגעים היה לייצג את עצמו. בנוסף, היא חוסכת הוצאות התדיינות ועלויות מנהליות כיוון שמספר רב של תביעות מקובצות להליך אחד[1].
התובענה הייצוגית נועדה לפתור את הכשל בו נגרם נזק רב, אך הוא מתפזר על פני מספר רב של נפגעים. לרוב הנזק נגרם על ידי גוף גדול וחזק ממשלתי או מסחרי שפגיעתו בכל אחד מהנפגעים קטנה כשלעצמה, ולא מצדיקה תביעה נפרדת של היחיד בין אם מדובר בזוטי דברים ובין אם הזמן, המאמץ וההשקעה הכספית בתביעה פרטנית אינם כדאיים. על מנת להתגבר על קושי זה, התובענה הייצוגית מאפשרת לאזרח בודד לתבוע בשם קבוצת תובעים פוטנציאליים. הגשת תובענה כזו היא רבת משמעות ומשקל, שכן למרות שהנזק לכל אחד מהנפגעים קטן יחסית, במצטבר מדובר בסכומי פיצוי גבוהים ביותר[2].
התובענה הייצוגית היא מכשיר צרכני מהמעלה הראשונה, שנועד לאזן בין הכוחות הלא שוויוניים של האזרח/הצרכן הקטן אל מול גופי ענק, כגון: המדינה ורשויותיה, וחברות המספקות שירותים או מוכרות מוצרים לציבור[3].
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ג' לוטן תובענות ייצוגיות, חיפה: תמר
צ.כהן, בעלי מניות בחברה, (תל-אביב), בע' 489-493;
מיקי פלד ומארק שון, הזירה הבאה של התביעות הייצוגיות: תביעה לעובד הלא־מיוצג, כלכליסט
י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, ירושלים: אמינון,
Groendyk, Randall J.; Varnum LLP. "Class Action Lawsuits Target Medical Collections". The National Law Review.