‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אפליה מגדרית לטובת הנשים?

תוכן עניינים 

מבוא. 

רקע חברתי היסטורי של חזקת הגיל הרך. 

הפרמטרים להערכת תרומתה של הדוקטרינה להשגת היעד של טובת הילד ויעדים חברתיים אחרים

פרמטר ראשון: בחינת הדוקטרינה בזיקה לתיאוריות בתחום צורכי התפתחותו של הילד על-פי תיאוריות פסיכואנליטיות 

פרמטר שני: שוויון- חוק יסוד.

פרמטר שלישי: הדוקטרינה בזיקה למציאות החברתית-הכלכלית. 

פרמטר רביעי: הדוקטרינה בזיקה לנורמות ולציפיות החברתיות. 

פרמטר חמישי: הדוקטרינה בזיקה לעמדות של המומחים המקצועיים.. 

פרמטר שישי: הדוקטרינה בזיקה לקיום הליכים משפטיים יעילים.. 

1.             צמצום יצר ההתדיינות.. 

2.             הגברת הוודאות לגבי התוצאות.. 

3.             הגבלת החלתם של ערכים אישיים.. 

4.             צמצום חוסר האחידות במעשה השיפוטי. 

5.             הקצנת המאבק בין הצדדים.. 

פרמטר שביעי: הדוקטרינה בזיקה לאיזון נאות בין האינטרסים של ההורים הצדדים לסכסוך. 

רקע אוניברסאלי למגמת השינוי 

ועדת שניט 

אימוץ המסקנה לביטול החזקה ע"י שר המשפטים 

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (הסדרי ראיה רחבים) (הוראת שעה)

אמנת זכויות הילד.

התפתחויות בפסיקה לאחר ועדת שניט. 

משפט משווה. 

אוסטרליה. 

ארה"ב. 

בריטניה

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

נספח- הצעת חוק. 

מדינת-ישראל קובעת במפורש בספר החוקים שלה (בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, [1]), כי יש לתת עדיפות לאם כמשמורנית של ילדים בגיל רך. עדיפות זו מוכרת בספרות המקצועית בשם: דוקטרינת הגיל הרך (Tender Years Doctrine)[2]. בארצות-הברית, בקנדה ובאוסטרליה בוטלו בהדרגה הסדרים משפטיים שנועדו להעניק לאם יתרון בקבלת המשמורת על ילדים רכים כאשר אין הסכמה בין ההורים המתגרשים בשאלה מי מהם יחזיק בילד. את מקומה של הדוקטרינה האמורה החליפו בחוק ובפסיקה כללים מנחים, המבססים את ההחלטה על המבחן של טובת הילד, כשהוא משוחרר מפרזומפציות המעניקות עדיפות לאם כמשמורנית של ילדים בגיל רך. שינויים אלו בעקרונות המנחים לא הותירו כמעט עקבות בשיטת המשפט הישראלית. על-פי סעיף 25 לחוק הכשרות, מונחה בית-המשפט להכריע בסכסוך משמורת על-פי המבחן של טובת הקטין: "ובלבד שילדים עד גיל 6, יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."

הפסיקה הישראלית המתייחסת לסכסוכים בין הורים לגבי המשמורת על הילדים מחילה את דוקטרינת הגיל הרך כרוחה וכלשונה. הרוח הנושבת מפסקי-הדין מלמדת, כי השופטים מוצאים את העיקרון המקופל בסעיף 25 סיפא לחוק הכשרות כעיקרון ראוי, ההולם גם כיום את צורכי הילדים ואת טובתם[3]. עיקרון מנחה זה תואם גם את הכללים של הדין הדתי ואת שיקול-הדעת של הדיינים[4].

בתי-המשפט בארצות-הברית, באנגליה ובמדינות מערב-אירופיות אחרות נחשפו בעשרות השנים האחרונות לאידיאולוגיות הדוגלות בשוויון בין המינים (Gender Neutrality) ,[5] המבקרות את הדוקטרינה הזאת מהיבטים שונים. גישות אלה מצאו ביטוי בספרות המשפטית והלבר-משפטית בת-זמננו, שייחדה מקום נרחב

לינק למצגת על חזקת הגיל הרך:

https://freeacademic.com/products/6711

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

פ' שיפמן דיני המשפחה בישראל (כרך שני, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט אתי ע"ש הרי סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים)

Seibert V. Seibert 584 NE2D, 41 )

Santilli, L. E., & Roberts, M. C.  Custody decisions in Alabama before and after the abolition of the tender years doctrine. Law and Human Behavior, 14(2), 123-137.