‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פומביות הדיון הנגישות באינטרנט?

תוכן עניינים

מבוא. 

פומביות הדיון אל מול הפגיעה בפרטיות עקב פרסום פסקי דין באינטרנט. 

הכרעות הנוגעות לאישי ציבור. 

הכרעות המכילות מידע רפואי/ מידע רגיש. 

מידע רפואי ואישי של אזרחים. 

ה"ח בתי המשפט (תיקון - אי ציון שמות בפסקי דין ) 

ארה"ב : הליך של הודעה והסרה. 

איזכור שמות הצדדים ופרסומם. 

א.כללי 

ב. הזכות לפרטיות. 

ג. מדיניות הריהביליטציה. 

ד. פומביות הדיון 

בריטניה. 

2. חריגים מכוח חוקים מיוחדים. 

3. חומר ארכיוני 

4. ערעורים משמעתיים - חריג לעקרון הפומביות. 

5. הסיטואציה בפועל. 

6. פומביות הדיון במשפט העברי - אפשר גם אחרת. 

הדין בארץ ובעולם. 

משפט משווה של הגנת הפרטיות. 

ארצות הברית. 

הזכות לפרטיות לעומת זכות הציבור לדעת. 

פומביות הדיון בארה"ב. 

אירופה. 

האיחוד האירופי 

מדינות העולם. 

ישראל. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

בארץ נדחתה בקשה להסרת פס"ד מהאינטרנט ומאגרי מידע. בית הדין הארצי לעבודה אסר על פרסום שמה של קרבן סחר בנשים כדי להגן על פרטיותה אך סירב לאסור על פרסום שם הסוחרת גברת קוצ'יק הורשעה בפלילים בעבירת סחר בנשים ואף חויבה במסגרת תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה בתשלומים שונים לאחת מקרבנותיה. גם ההליך הפלילי וגם ההליך האזרחי התנהלו בדלתיים פתוחות וההחלטות בהם נתפרסמו במלואן. רק לאחר מעשה פנתה 1 הקרבנות לבית הדין לעבודה בבקשה למחיקת שמה ושם העבריינית מכל ההחלטות שכבר ניתנו וזאת כדי להגן על שמה הטוב בארץ מוצאה ולמנוע נקמת קרובי הסוחרת בה. בית הדין קבע, כי פרטיותה של הקרבן גוברת על עקרון פומביות הדיון ואסר את פרסום שמה, אך סירב לאסור על פרסום שם הסוחרת בקבעו, כי קיים אינטרס ציבורי חשוב בפרסום שמה של סוחרת בנשים שהורשעה בעבירות פליליות חמורות. 

בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי ערעור, והתיר לפרסם שם עורך דין אשר נתבע ע"י לקוחו (ע"א 4963/07) ערעור של 'ידיעות אחרונות', התקבל באופן חלקי, ובית המשפט העליון ביטל צו איסור פרסום על שמו של עו"ד, אשר נתבע על ידי לקוחו בטענה כי עוה"ד ניהל רומן עם אשת הלקוח, ודאג לאינטרסים שלה, במקום לדאוג לאינטרסים של הלקוח. הושאר על כנו איסור פרסום שמה של האשה וכן שמו של הלקוח, כדי להגן על פרטיות האשה. 

בעבודה זו אשתדל לסקור את הדין הקיים לגבי פומביות הדיון באינטרנט. חזון נפרץ בימינו הוא של חשיפה אדירה של חומר משפטי ודיוני ברשת האינטרנט.

מראשית ימיהם של בתי המשפט מודפסים קבצים המפרסמים את פסקי הדין של הערכאות הגבוהות( כגון:בית המשפט העליון, בית הדין הארצי לעבודה וכו') לפרסום זה נודעת חשיבות בעקבות המתודולוגיה של התקדים המחייב. ישנם אפילו  פסקי דין חשובים של ערכאות נמוכות יותר המתפרסמים, אפילו שהם בגדר תקדים מחייב, היות ששיש בהם ללמד על שיקול דעתו של השופט בסיטואציה שבו אין עדיין תקדים מחייב.

כאשר החלה התפתחות המחשב האישי כל הקבצים של פסקי הדין הועברו  ל-CD-ROM, ובכל ניתנת האפשרות לעיון מהיר ונוח יותר לעומת הקבצים המודפסים. משהחלה התפתחות האינטרנט נוצרו באינטרנט מאגרי מידע משפטיים, הכוללים בתוכם אוסף נרחב של פסקי דין וכן כלי חיפוש משוכללים.

החל מסוף המאה העשרים מתפרסמים במדינה פסקי הדין גם באתר האינטרנט של הרשות השופטת באופן רשמי ובאופן לא רשמי בעשרות אם לא מאות אתרים של מאגרי מידע ופסיקה.

באופן רגיל מוזכרים בפסקי-הדין שמות רבים : בעלי-הדין, העדים ושמות רבים נוספים. כל אלו והתוכן הרגיש נשמרים במטמון האינטרנט במשך זמן רב.

מצגת פומביות הדיון אינטרנט -רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בג"צ "קול העם" ואח' נ. שר הפנים, פ"ד ז 871.