שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מעורבות נשים ישראליות במשא ומתן הרשמי ביו ישראל לפלשתינאים?

תוכן עניינים

מבוא

״נשים שוחרות שלום, גברים שוחרי אלימות״

המשא ומתן הישראלי-פלסטיני: תהליד השלום

היסטוריה של תהליד השלום:

מעבר מדגש על ״נשים״ לדגש על ״מגדר״

רקע היסטורי: נשים, פמיניזם ושלום בישראל בתקופת תהליך אוסלו

מתודולוגיה איכותנית

ניתוח הראיונות

המבנה הארגוני של סביבת המשא ומתן

סביבת המשא ומתן

מהי סביבת המשא ומתן?

תהליכי מינוי והרכבת המשלחות

חלוקת העבודה בסביבת המשא ומתן

ניהול המשא ומתן: המרחב הגברי

מגדר ומשא ומתן לשלום

סיכום

נספחי ראיונות

המחקר, שהתבצע נועד להעריך את ההיבט המגדרי ואת המעורבות של נשים ישראליות במערך השיחות הישראלי שהיה מופקד על תכנון, ניהול ויישום ההסכמים בין ישראל לאש״ף. המחקר מבוסס על מגוון רחב של מקורות שנאספו ונותחו בשיטת מחקר איכותנית, הכוללים: מקורות ראשוניים (ספרי זיכרונות, קטעי עיתונות, דוחות, פרוטוקולים מהכנסת), וסדרה של ראיונות עם 41 נשים וגברים ישראלים שהיו מעורבים במפגשים רשמיים שהתקיימו במסגרת המו״מ.¹ בין המשתתפות/ים במחקר נכללו מקבלי החלטות, מבצעי החלטות ומנהלי מו״מ, כמו גם חברי/ות המערכות התומכות מהשירות הציבורי ומהצבא: משפטניות/ים, מומחיות מקצועיות,יועצות, דוברות ומזכירות. תרומת המחקר מצויה בארבעה תחומים עיקריים:

ניתוח ארגוני של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני המושג ״סביבת המו״מ״ שימש במחקר כמושג מפתח בכדי לתאר את המרחב הבירוקראטי של מערך המו״מ הרשמי של מדינת ישראל. מרחב זה כלל את הסקטורים הבלתי פורמאליים של ״עבודת השלום״: מערכת התמיכה המקצועית, הלוגיסטית והטכנית. בחינת ההשפעה שהיתה למערכת הבירוקראטית על התהליך המדיני נעשתה על ידי הצגת המאפיינים המערכתיים הייחודים של המו״מ הישראלי-פלסטיני שהיה ארוך, רב-שלבי ורב-ערוצי. הטענה העיקרית המופיעה במחקר היא שמאפיינים כגון יריבויות פוליטיות, מערכות ביצועיות חופפות, גבולות סמכות מעורפלים, אינטרסים מתנגשים, ולחצים מצד קבוצות אינטרס —הגבירו את ההשפעה שהיתה למערכת הבירוקראטית על תהליך המשא ומתן.

בנוסף, השימוש בניתוח מגדרי חשף את התפקיד המרכזי שהיה לתרבות הארגונית הצבאית והדיפלומטית בעיצוב הסטנדרטים המקצועיים והאישיים שלפיהם נבחרו המשתתפים במו״מ, ואת חשיבותם של השיקולים הבלתי פורמאליים בקביעת הרכב המשלחות והצוותים. הסטנדרטים הללו עוצבו במידה רבה על פי אמות המידה של הקבוצה ההגמונית בחברה ובפוליטיקה הישראלית (גברים-יהודים-אשכנזים), כאשר לצד שיקולים של תפקיד, דרג ורקע צבאי הם התבססו על רשתות חברתיות, הכרויות מוקדמות וקשרים אישיים. האבחנה בין קריטריונים פורמאליים לקריטריונים בלתי פורמאליים בהרכבת המשלחות מאפשרת להבין טוב יותר את המנגנונים ששימשו כדי להדיר קבוצות בעלות הון חברתי ופוליטי מצומצם יותר מהשתתפות במו״מ.

חשיפת מעורבותן של נשים ישראליות בתהליך השלום הרשמי הסיבות המרכזיות למיעוט הנשים הישראליות בסביבת המו״מ הרשמי כללו את: 1) הבולטות של הצבא ונושאי הביטחון. 2) מיעוט הנשים בשירות הציבורי הבכיר. 3) מיעוט הנשים בפוליטיקה. 4) שעות העבודה התובעניות. 5) תפיסות תרבותיות אודות תפקידים מגדריים בפוליטיקה. כתוצאה מכך, תהליך השתלבותן של נשים הוגבל לשלושה אפיקים מרכזיים: כיועצות ומזכירות בדרג הגבוה; כנשות מקצוע בדרג הבינוני והנמוך בסבבי מו״מ ובוועדות התיאום; וכחברות כנסת מחוץ

¹ ״הצהרת העקרונות״  ״הסכם עזה-יריחו״ , ״הסכם העברת הסמכויות״ ״הסכם הביניים בנוגע לגדה המערבית ורצועת עזה״  ״שיחות טאבה״, ״הסכם הפריסה מחדש בחברון״, ״מזכר וואי-ריבר״  ״מזכר שארם א-שייח״ , ״פסגת קמפ-דיוויד״ , ״שיחות טאבה״.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ארכיון הכנסת - תיקים: כל דיוני הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת ודיוני תת-הועדות של הוועדה לקידום מעמד האשה . מאגר השאילתות הממוחשב.

ארכיון ״אשה לאשה״- מרכז פמיניסטי חיפה - תיקים: נשים ושלום, נשים ופוליטיקה.

ארכיון שדולת הנשים- תיקים: 620-630 ; 631-641 ; 642-652 ; 653-664.

Boucher, R. July 23, 2000. Press Briefing by Spokesman Richard Boucher on the Camp David Peace Talks. U.S. Department of State, Office of Spokesman: Thurmont, Maryland.