‏290.00 ₪

שאלת המחקר :

האם השביתות בארץ יעילות ומשיגות את מטרותיהם של העובדים השובתים בשיפור תנאי העסקתם?

תוכן עניינים

מבוא

זכות השביתה, הגדרתה ומעמדה בישראל. 

השביתה וזכות השביתה. 

זכות הקניין של המעסיק

התפתחות הנורמה.

סוגי שביתות.

שביתה כלכלית.

שביתה פוליטית.. 

שביתה "מעין פוליטית". 

שביתות אהדה. 

הגבלות השביתה ואיזונים הקיימים במערכת. 

קניין 

חופש החוזים.

תקנת הציבור.

מידת הצלחתן של השביתות בארץ בהשגת מטרות השובתים. 

סיכום והסקת המסקנות האישיות שלי בנושא. 

ביבליוגרפיה. 

עוד בראשית דרכה, נתפסה זכות השביתה כזכות הנגזרת מחופש ההתארגנות, ואשר יסודה בחירות בסיסית הנהוגה בשיטת המשפט הנטועה במשטר דמוקרטי חופשי.

בהמשך, זכות זו הוכרה כאחת מזכויות היסוד שבחירות האדם במעמד עצמאי אף שאינה כתובה עלי ספר, ועוד בהמשך החלה במגמה, - המהווה כיום זכות שורשית, - שחיזקה אף יותר את מעמדה של חירות השביתה והעלתה על נס כזכות יסוד חוקתית, הטמונה בחובו של ערך "כבוד האדם וחירותו" המעוגן בחוק יסוד.

הכרה זו מבוססת על התפיסה כי ערך העבודה אינו כלכלי גרידא וכי מבנה היחסים שבין עובד למעביד אינם בבחינת חוזה ככל החוזים. תלות הכלכלית של העובד במעביד טומנת סיכון לפגיעה במישור הבין אישי ואף במישור החברתי-לאומי עד כדי השפעה בלתי הוגנת על אופייה של הדמוקרטיה החופשית. תלות זו מקבלת משנה תוקף בימים של אי שקט כלכלי בהם העובד שרוי תחת חרב הפיטורין לאיבוד הערך הגלום שבמהות העבודה.

חופש העובדים להתאגד במקום העבודה מושתת על שלושה יסודות : האחד, חופש ההתארגנות לו זכאי כל אדם באשר הוא אדם, אף מחוץ לנושא העבודה. השני, החופש לנהל משא ומתן קבוצתי, להבדיל מחופש החוזים האינדיבידואלי לו זכאי כל אדם באשר הוא אדם. השלישי, הזכות לשבות במקום העבודה מבלי לאבד את מקום העבודה. אם כן, חופש ההתאגדות ככותרת אינו מהווה זכות עצמאית בפני עצמו, אלא משמש ככלי להבטחת מטרתו של משפט העבודה בכלל, הווה אומר - הגנה על העובד והבטחת כבודו למול המעסיק.

ההגנה כאמור לעיל, נדרשת משום שהמעביד נתפס כצד חזק יותר מאשר העובד הפרטני, בהיעדר מנגנון של זכויות הגנה, הרי שידו של המעסיק לעולם תהא על העליונה, הואיל ובכוחו לשלוט על תנאי השכר, שעות עבודה ומנוחה וכן תנאים סוציאלים שאינם נמנים על מטרתו הפרטית.

אם כן, משפט העבודה מצוי בתווך, בכוחו להשוות יחסי כוחות בין המעביד לעובד. במטריה זו נדרש משפט העבודה, לא רק לעצב את תנאי העבודה בכלל המשק אלא אף להבטיח, את האמצעים בהם יוכל העובד ליישם את זכויותיו, ולהשפיע על תנאי עבודתו. [2]

על כן נראה כי הזכות לשבות, ואף שביתת הזדהות, מצויה ברף העליון של הגשמת החירות לאדם ככל שזה מתיימר ליישם דה-פקטו במאזן הזכויות הכללי הנהוג בשיטתנו ומשכך, בחיקוקים רבים מצויים הוראות דין קוגנטיות (בלתי ניתנות להתנאה) לשם מניעת היכולת ללחוץ על העובד.

מצגת בנושא שביתות , זכות השביתה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שלומית יניסקי רביד, "סכסוך עבודה או שביתה פוליטית?" אתר: גלובס, דין וחשבון

בן-ישראל, רות "שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

בג"ץ היועץ המשפטי לממשלה, בזק – החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח', פ"ד מט(2) 485.

       Pope, James Gray, 2004. "How American Workers Lost the Right to Strike, and Other Tales", Michigan Law          Review 103 (3).