‏290.00 ₪

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש אותה! (וגם האחרונים אם תרכשו בלעדיות)

שאלת המחקר

 האם קיים קשר בין השכר המשולם ע"י החברה לביצועי החברה?

השערת המחקר

ההנחה היא שישנו קשר מובהק בין השכר לביצוע החברות וככל שהתגמול גבוה יותר הביצועים ישתפרו.

תוכן עניינים

מבוא. 2

שאלת המחקר. 4

השערת המחקר. 4

כיצד נקבע השכר בחברות? 4

כיצד נקבע שכר המנכ"לים. 4

הקשר בין תשלומי השכר לביצועי החברה. 6

מרכיבי חבילות השכר המוצעות למנכ"לים. 6

טבלה 2:. 6

גישת ההסכם. 7

תועלת אישית. 7

חוסר הסיבה של חברי מועצת המנהלים להעדיף את בעלי המניות. 8

גישת הגמול. 8

משיכה. 10

שימור. 10

מוטיבציה. 11

חובות וזכויות. 11

הציווי המוחלט עפ"י קאנט. 12

היבט כלכלי 12

חקיקה ורגולציה בישראל. 13

הצעת חוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ להגביל את שכרו של המנהל הבכיר בחברה עד פי 50 משכרו של העובד הזוטר ביותר. 14

סיכום. 14

ביבליוגרפיה. 15

שאלת הקשר בין תשלומי השכר לביצועי החברה היא שאלה חשובה הנידונה במחקרים רבים. חוקרים רבים שאלו האם הקשר בין השניים חזק כפי שהוא צריך להיות בהנחה שקשר חזק בין השניים יכול להצדיק את רמות השכר הגבוהות. הבעיה העיקריות הקיימות במציאת קשר זה ועליה חלוקות הדעות היא כיצד מודדים את ביצועי החברה .

לפי Perel ההנחה הרווחת היא שקיים יחס בין תשלומי השכר לבין ביצועי החברה, לטענתו מחקרים שבוצעו   מוכיחים אחרת. אחוז גבוה מתשלומי השכר של המנכ"ל אינם קשורים כלל לביצועי החברה ותשלומי השכר כמעט בלתי מושפעים כאשר ביצועי החברה גרועים. לטענת הפרופסורים Lorsch, Khurana (2010) אין שום הוכחה ברורה לקשר בין תשלומי השכר לבין ביצועי החברה, לדבריהם המחקר הכי מקיף שבחן את הקשר בין תשלומי השכר לבין ביצועי החברה מצא כי שינויים בביצועים של החברה משפיעים רק 4% מהמרכיבים של תשלומי השכר.

מרכיבי חבילות השכר המוצעות למנכ"לים

התגמולים כוללים מספר מרכיבים לרבות: שכר, בונוס תלוי ביצועים, אופציות הניתנות בהתאם לביצועים או אופציות על מניות ותוכניות פנסיה. ההחלטה בדבר אופן השילוב בין מרכיבים אלו תלויה במספר משתנים, בהם המגזר בו עוסקת החברה, האסטרטגיה והתרבות של החברה, ציפיות בעלי המניות, חוקי החברה, חוקי מס הכנסה וסטנדרטים חשבונאיים.

במאמר שפרסמו הפרופסורים Lorsch, Khurana מוצגת דוגמא טיפוסית לתוכנית תשלומי שכר של מנכ"ל בארה"ב. התוכנית כוללת מספר מרכיבים המחולקים לשלושה בסיסים: הבסיס הראשון הוא שכר קבוע, הבסיס השני הוא תשלומים המבוססים על ביצועים והבסיס השלישי הוא תשלומים שאינם קשורים לביצועים.

בעקבות הביקורת, שטענה כי שכרם של חלק מהבכירים בחברות ציבוריות גבוה באופן חריג, העלו מחדש ח"כ שלי יחימוביץ (מפלגת העבודה) וחיים כץ (מפלגת הליכוד) הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק. הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק, קובעת כי השכר של העובד הבכיר ביותר בחברה לא יעלה בחמישים פעמים על השכר של העובד הזוטר ביותר בחברה. הצעת החוק מתייחסת לכלל החברות במשק, ולא רק לחברות ציבוריות. על פי הצעה זו, עובדי קבלן ייחשבו לצורך החוק כעובדים של המקום בו הם עובדים בפועל. הגדרת השכר בחוק כוללת כל הטבה, תמורה או גמול לעובד. בגדר עובד נחשב גם מי שהוא נושא משרה בחברה והמעביד קנה ממנו שירותים. ההצעה אינה מציעה מנגנון לאכיפת החוק, אלא מסמיכה את שר התמ"ת להתקין תקנות בעניין זה. מתנגדי חוק זה מציגים טענה נגדית שבה מובאים אישים בעלי שכר גבוה מהרגיל אשר אינם זוכים לביקורת כגון :כוכב הכדורגל יוסי בניון המרוויח עשרות מיליוני ש"ח בשנה. הדוגמנית בר רפאלי מרוויחה מעל מיליון דולר בשנה. הזמרת נינט טייב מרוויחה כ- 3 מיליון ש"ח בשנה. על אף אחד מאלה לא מושמעת שום ביקורת ציבורית, ואיש אינו טוען שהם פוגעים בלכידות החברתית. לדעת מתנגדי החוק אין ספק שתרומתם של מנהלי חברות לכלכלה הישראלית גדולה מזו של שחקני כדורגל, מוזיקאים ודוגמניות, וגם עליהם אין להלין על שהם מרוויחים הרבה. עוד אומרים מתנגדי חוק זה כי בעלי השליטה בחברות הגדולות במשק מרוויחים פי כמה ממה שמרוויחים המנכ"לים שהם מעסיקים, וגם אליהם אין הצעת החוק מתייחסת. לטענתם לא ברור מדוע מתמקדת הצעת החוק, אשר מטרתה להקטין את פערי ההכנסה, בקבוצה קטנה מבין בעלי ההכנסות הגבוהות, עוד לדעתם כי הצעת החוק לא תטפל בפערי ההכנסה בחברה הישראלית ודווקא מעורבות ממשלתית בקביעת שכרם והכנסתם של אזרחים עלולה לפגוע בלכידות החברתית ולהצית מלחמת מעמדות כאשר אזרחים יודעים ששכרם היחסי נקבע על ידי החלטת כנסת, ולא על ידי ערך עבודתם, הדבר מעודד אותם להתאגד בקבוצות מעמדיות, מקצועיות ואחרות. לדעת מתנגדי החוקר, כאשר הממשלה לוקחת על עצמה לקבוע מהם פערי השכר הראויים, במקום שקבוצות שונות בחברה ישתפו פעולה על מנת לשפר את מצבם של כולם, כל קבוצה תדאג למעמדה היחסי על חשבונן של קבוצות אחרות. מאבקם של המורים, המרצים, עובדי חברת החשמל וועדי עובדים אחרים במגזר הציבורי, נובע מכך שהממשלה מחליטה כמה ישתכרו עובדים אלה לא על בסיס כלכלי אלא על בסיס פוליטי. עובדה זו, ולא השכר של אנשים בשוק הפרטי, היא שמחלישה את החברה בישראל ומציבה קבוצה כנגד קבוצה, או קבוצה כנגד כלל הציבור. אם הממשלה מגבילה את שכרה של קבוצה אחת רק משום שלטעמה היא מרוויחה "יותר מדי", עליה לצפות ללחצים מכיוונים שונים על מנת להגביל את שכרן של קבוצות אחרות. ככל שהממשלה מתרכזת בקביעת תוצאות פעולת השוק, כך היא מתרכזת פחות בקביעת כללים שוויוניים והוגנים המשרתים את הכלל. מסיבה זו על הממשלה להתערב בענייני שכר והכנסה רק כאשר הם הושגו שלא ביושר.

בעקבות הביקורת, שטענה כי שכרם של חלק מהבכירים בחברות ציבוריות גבוה באופן חריג, העלו מחדש ח"כ שלי יחימוביץ (מפלגת העבודה) וחיים כץ (מפלגת הליכוד) הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק. הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק, קובעת כי השכר של העובד הבכיר ביותר בחברה לא יעלה בחמישים פעמים על השכר של העובד הזוטר ביותר בחברה. הצעת החוק מתייחסת לכלל החברות במשק, ולא רק לחברות ציבוריות. על פי הצעה זו, עובדי קבלן ייחשבו לצורך החוק כעובדים של המקום בו הם עובדים בפועל. הגדרת השכר בחוק כוללת כל הטבה, תמורה או גמול לעובד. בגדר עובד נחשב גם מי שהוא נושא משרה בחברה והמעביד קנה ממנו שירותים. ההצעה אינה מציעה מנגנון לאכיפת החוק, אלא מסמיכה את שר התמ"ת להתקין תקנות בעניין זה. מתנגדי חוק זה מציגים טענה נגדית שבה מובאים אישים בעלי שכר גבוה מהרגיל אשר אינם זוכים לביקורת כגון :כוכב הכדורגל יוסי בניון המרוויח עשרות מיליוני ש"ח בשנה. הדוגמנית בר רפאלי מרוויחה מעל מיליון דולר בשנה. הזמרת נינט טייב מרוויחה כ- 3 מיליון ש"ח בשנה. על אף אחד מאלה לא מושמעת שום ביקורת ציבורית, ואיש אינו טוען שהם פוגעים בלכידות החברתית. לדעת מתנגדי החוק אין ספק שתרומתם של מנהלי חברות לכלכלה הישראלית גדולה מזו של שחקני כדורגל, מוזיקאים ודוגמניות, וגם עליהם אין להלין על שהם מרוויחים הרבה. עוד אומרים מתנגדי חוק זה כי בעלי השליטה בחברות הגדולות במשק מרוויחים פי כמה ממה שמרוויחים המנכ"לים שהם מעסיקים, וגם אליהם אין הצעת החוק מתייחסת. לטענתם לא ברור מדוע מתמקדת הצעת החוק, אשר מטרתה להקטין את פערי ההכנסה, בקבוצה קטנה מבין בעלי ההכנסות הגבוהות, עוד לדעתם כי הצעת החוק לא תטפל בפערי ההכנסה בחברה הישראלית ודווקא מעורבות ממשלתית בקביעת שכרם והכנסתם של אזרחים עלולה לפגוע בלכידות החברתית ולהצית מלחמת מעמדות כאשר אזרחים יודעים ששכרם היחסי נקבע על ידי החלטת כנסת, ולא על ידי ערך עבודתם, הדבר מעודד אותם להתאגד בקבוצות מעמדיות, מקצועיות ואחרות. לדעת מתנגדי החוקר, כאשר הממשלה לוקחת על עצמה לקבוע מהם פערי השכר הראויים, במקום שקבוצות שונות בחברה ישתפו פעולה על מנת לשפר את מצבם של כולם, כל קבוצה תדאג למעמדה היחסי על חשבונן של קבוצות אחרות. מאבקם של המורים, המרצים, עובדי חברת החשמל וועדי עובדים אחרים במגזר הציבורי, נובע מכך שהממשלה מחליטה כמה ישתכרו עובדים אלה לא על בסיס כלכלי אלא על בסיס פוליטי. עובדה זו, ולא השכר של אנשים בשוק הפרטי, היא שמחלישה את החברה בישראל ומציבה קבוצה כנגד קבוצה, או קבוצה כנגד כלל הציבור. אם הממשלה מגבילה את שכרה של קבוצה אחת רק משום שלטעמה היא מרוויחה "יותר מדי", עליה לצפות ללחצים מכיוונים שונים על מנת להגביל את שכרן של קבוצות אחרות. ככל שהממשלה מתרכזת בקביעת תוצאות פעולת השוק, כך היא מתרכזת פחות בקביעת כללים שוויוניים והוגנים המשרתים את הכלל. מסיבה זו על הממשלה להתערב בענייני שכר והכנסה רק כאשר הם הושגו שלא ביושר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ארליך, י. "שכר מנהלים בחברות ציבוריות: רגולציה ומנגנוני פיקוח", הכנסת, מרכז המחקר והמידע

סיבירסקי, ש. קונור-אטיאס, א. "עובדים, מעסיקים וחלוקת העוגה הלאומית " מרכז אדוה

יזרעאלי ד. ונועם זהר, אתיקה ואחריות חברתית – היבטים ישראליים  הוצאת גומא-צריקובר

Angel, J.J., McCabe, D.M. The Ethics of Managerial Compensation: The Case of Executive Stock Options. Journal of business ethics, 78.

Bebchuk, L. Fried, J.  Executive Compensation as an Agency Problem. Journal of Economic Perspectives, 17.

Bloom, M. The ethics of Compensation Systems. Journal of business ethics, 52.