‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי העברת האירוניה בתרגום הספר מילכוד-22?

תוכן העניינים:

1. תקציר עברי     עמ' 5

2. מבוא     עמ' 6

3. סקירת ספרות   

3.1. תרגום     עמ' 7-9

3.2. אירוניה      עמ' 10-13

3.2.1. עקרון שיתוף הפעולה    עמ' 10-11

3.2.2. עקיפות     עמ' 11

3.2.3. הדהוד     עמ' 12

3.2.4. העמדת פנים    עמ' 13

3.2.5. שלילה     עמ' 13

3.3. בין אירוניה להומור – מודל   עמ' 14-15 

3.4. מוענים ונמענים    עמ' 16-18

3.4.1. המחבר המשתמע    עמ' 16-18

3.4.2. ריבוי נמענים    עמ' 18

4. דפוסי אירוניה - ניתוח מקור מול תרגום  

4.1. סטיות משלביות    עמ' 19-30

4.1.1. סטיות משלביות ללשון המלחמה והמוות  עמ' 20-25

4.1.2. סטיות משלביות ללשון הדיבור   עמ' 26-28

4.1.3. סטיות משלביות ללשון הדת   עמ' 28-29

4.1.4. אמצעים לשוניים נוספים   עמ' 30

4.2. המחשת מטאפורה    עמ' 31-36

4.3. שיח חירשים     עמ' 37-45

4.5. מילכוד-22     עמ' 46-54

5. נימוס ויחסי חידוש ונתון   

5.1. הקדמה     עמ' 55-57

5.2. דרך הסיפור     עמ' 58-66

5.3. תיאורים     עמ' 67-68

5.4. שמות     עמ' 69-70

5.5. אמצעים לשוניים נוספים    עמ' 71-72

6. הומור – ניגוד מפתיע    

6.1. הקדמה     עמ' 73

6.2. דרך הסיפור     עמ' 74-75

6.3. הדהוד     עמ' 76

6.4. אבסורד וסתירות לוגיות    עמ' 77-79

6.5. תגובות למלחמה     עמ' 79-80

6.6. תיאורים     עמ' 80-82

6.7. ניגוד סמנטי     עמ' 83-84

6.8. הזחות     עמ' 85-86

6.9. שבירת צירוף כבול    עמ' 87

6.10. הסבר לכל הניגודים המפתיעים   עמ' 88

7. פרשנויות ומשמעויות על    עמ' 89

8. סיכום      עמ' 90

9. רשימה ביבליוגרפית    עמ' 91-95

9. תקציר לועזי     עמ' 96    

עבודה זו בוחנת את מידת ההצלחה של תרגום האירוניה ביצירה הספרותית "מילכוד-22" לג'וזף הלר בתרגומו לעברית (הוצאת ביתן/ידיעות אחרונות), בהתחשב בהבדלי התרבויות ומגבלות התרגום בפני עצמו, ומנסה לגלות עד כמה הדבר משפיע על המסר הכללי של הטקסט.

 האירוניה נבחנת במושגים של עקרון שיתוף הפעולה של גרייס (Grice) ושל מושג ההדהוד שטבעו ספרבר ווילסון וההבחנה בין השימוש לאזכור שעליה הם מתבססים במחקריהם

(Wilson & Sperber ). ניתוח הספר מתבסס על המודל של דסקל וויצמן לייחוס משמעויות  המיושם בשיח ספרותי ולא-ספרותי כאחד. כדי להיטיב להבין את תפיסת האירוניה המוצעת כאן, אנו מציעים כמה קריטריונים להבחין בינה לבין הומור בהתבסס על מחקריהם של רסקין ואטרדו  .

 האירוניה בספר על נדבכיה השונים נבנית כדו-שיח בין כמה מוענים ונמענים. מטרתנו הייתה לזהות את בעלי האירוניה – מקרב הסופר, המחבר המשתמע (כפי שהגדירו Booth), המספר והדמויות – ואת קרבנות האירוניה בטקסט ומחוצה לו, כדי לזהות את משמעויות העל וההתכוונות הכללית של הטקסט.

 ניתוח הטקסט מתמקד במאפיינים הטקסטואליים היוצרים את האפקט האירוני, כגון סטיות משלביות, החייאת מטאפורות, רצף החידוש ונתון והיבטים של נימוס.

 כיוון שפענוח האירוניה חיוני להבנת הביקורת החברתית שהיצירה רוויה בה, חשוב לקבוע אם האפקט האירוני מועבר בהצלחה לתרבות אחרת. המסקנה האופטימית העולה מהעבודה היא כי אף על פי שאבדו ניואנסים בתהליך התרגום, האפקט האירוני הכללי וניפוץ המוסכמות שאליו מכוון הטקסט צלחו בהצלחה את מחסום התרגום וההבדלים בין התרבויות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דגוט, מנחם , "ה'מטאפורה' כבעיה מיוחדת בתרגום: ניתוח סמאנטי המבוסס על דוגמאות של תרגום מעברית לאנגלית", הספרות 18-19, עמ' 120-137.

דסקל, מרסלו וויצמן, אלדעה "לשאלת משמעות הדובר בספרות היפה", תורת הסגנון והטקסט הספרותי: קובץ מחקרים מיוחד בבלשנות עברית 28-30, עמ' 9-19.

ואן דן ברוק, ריימונד , "תרגום המטאפורה וגבולות התרגומיות", הספרות

27, עמ' 120-137.

Attardo, Salvatore, "An Approach Based on the General Theory of Verbal Humour (GTVH)", The Translator: Translating Humour, Vol. 8, No. 2, pp. 173-194.

Austin, J. L. , How To Do Things With Words, Oxford, Clarendon Press.

Barbe, Katharina, , "'Isn't It Ironic that…': Explicit Irony Markers", Journal of Pragmatics 20,

pp.579-590.