‏250.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

האם קיים פער ברמת הכישורים החברתיים בין מכורים לסמים לבין האוכלוסייה הכללית?. 3

סקירת ספרות. 4

רקע: סמים פסיכו אקטיביים.. 4

ליקויים בכישורים חברתיים.. 8

Pervasive Developmental Disorder (PDD) 11

הקשר בין לקויות חברתיות לשימוש בסמים.. 13

שיטת המחקר. 16

נבדקים.. 16

כלים.. 16

הליך. 16

סיכום.. 18

ביבליוגרפיה. 19

נספחים.. 21

קיימים ארבעה צרכים רגשיים בסיסיים אצל הפרט המתבגר, אותם הוא מחפש להשביע: היקשרות, עונג, משמעות ושליטה. ילד בעל ליקוי חברתי, אשר מרגיש כי שאיפותיו ליחסים עם החברה אינם זוכים להכרה, נוטה לפתח התייחסות של הפחתה בערכם או אף חרדה ממצבים חברתיים. הדבר מביא להיווצרות מנגנוני הגנה פסיכולוגיים, בכדי להגן על עצמו מפגיע (לדוגמא התפיסה כי "כולם תמיד נגדי"), העלולות להתפתח לדינמיקות הרסניות של התנהגות הרסנית הכוללת שימוש בסמים. 

ההחלטה להשתמש בסמים הנה אישית לכל משתמש, ומתקבלת בתום תהליך של הערכת הגורמים הסביבתיים. המשך השימוש תלוי אף הוא בשיקולים אלו כאשר מתווספים אליהם שיקולי הערכת החוויה הראשונה, והשפעת הסם שהנה אינדיבידואלית לכל משתמש (טייכמן).

גורמים להתחלת השימוש בסמים בילדים בעלי לקויות חברתיות

לפי התיאוריה המקובלת כיום, קיימים גורמים רבים הדוחפים את הפרט הסובל מלקויות חברתיות להתנסות בסמים . 

• מצבו הנפשי המתוסכל של הפרט,  בעקבות קשייו החברתיים ו
•  חיפוש ריגושים
• ·      ציפיות ותקוות הנוגעות להשפעת הסם  – ציפיות לשינוי חברתי חיובי, הפחתת חרדות ושיפור התפקוד. 
• הנאה – סוג זה של צריכה נובע לעיתים קרובות מהרצון להשתלב בחברה וליצור סביבו אינטראקציה חברתית.
• ריפוי עצמי – שימוש כדרך להתמודדות עם תסכולים , חרדה חברתית, בדידות וכדומה השכיחים מאוד בקרב בעלי הלקויות החברתיות.
• סקרנות
• תפישות הפרט הלקוי חברתית של דעותיהם של אנשים החשובים בעיניו על התנהגותו.
• התנהגות מחכה של אחרים מסביבתם, אחים, הורים או סלבריטאים.
• רגשות של חוסר הבנה ותמיכה מהמשפחה.
• נגישות הסם (Ajzen).

עם זאת, יש לציין, כי אין בגורמים האלה די בכדי להבטיח שימוש בסמים בקרב בעלי הלקויות החברתיות, ובהחלט ייתכן מצב שבו, על אף התקיימות מרבית התנאים המצוינים לעיל יחליט הפרט כנגד השימוש. בד בבד, יכולה תחילת השימוש להתרחש כאשר מרבית או כלל התנאים המדוברים אינם קיימים, והמניע הנו אחר לחלוטין (אלישע, ומרצ'בסקי)

The stress and health research group (GIES) ביצעה מחקר תחת הכותרת "האינטליגנציה הרגשית הנתפסת והיחס שלה לצריכת הטבק והקנאביס" בקרב סטודנטים. תוצאות המחקר הראו כי סטודנטים שהחלו לעשן קאנביס או טבק בגיל מוקדם או מעשנים את החומרים הללו באופן קבוע הראו ציונים נמוכים במדדים של שליטה רגשית. כמו כן, סטודנטים שעישנו טבק או קנאביס דיווחו על שימוש מוגבר בחומרים אלה במצבים של חוסר שליטה רגשית. בנוסף, אנשים שהשתמשו באופן קבוע בקנאביס או טבק הראו יכולות שחזור חלשות יותר מבחינה קוגניטיבית מאשר אנשים שהשתמשו בחומרים אלה באופן מזדמן ובתדירות נמוכה.

המסקנה היא שבין אינטליגנציה רגשית לשימוש במריחואנה מתקיים יחס של "ביצה ותרנגולת" כלומר הסמים מעודדים אבדן שליטה רגשית ופוגעים באינטליגנציה רגשית ובד בבד אבדן שליטה רגשית וחוסר אינטליגנציה רגשית מעודדים שימוש מוגבר בקנאביס וטבק. לאור הממצאים מדגישים מחברי המחקר את החשיבות בפיתוח האינטליגנציה הרגשית, ושליטה רגשית בפרט בגילאי נוער, המועדים יותר להתחיל להשתמש בסמים בגלל אישיות לא מגובשת (Science Daily). 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גבאי, א.  הקאנביס והשפעותיו: התרשמויות ומסקנות מטיפול בנוער משתמש. בתוך: א. לונטל וצ. יעקבי. על גשר ההתבגרות – צעירים, אלכוהול וסמים הילכו יחדיו? (יום עיון). עמ' 68-38

ספקטור, נ. "כתיבה וליקויי-כתיבה", פרספקטיבה, עמ' 28- 33

צחור, ד. "האם יש יותר אוטיסטים והאם אוטיזם הוא מחלה נוירולוגית?", Medicine, גליון 11, עמ' 49-44

Dodge, K. A.  A social information processing model of social competence in children. In M. Perlmutter (Ed.), The Minnesota Symposium on Child Psychology (Vol. 18, pp. 77-125). Hillsdale, NJ: Erlbaum.

Harm, Michael W. & Seidenberg, Mark S.. Are there Orthographic Impairments IN Phonological Dyslexia? Cognitive Neuropsychology, 18 (1): 71–92                                                                         

Heidi R.R. and Wing Y.K. "Social skills, paranoid thinking, and social outcomes among young adults", in Personality and Individual Difference, Los Anegles : California state

university. 492-  497