‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי השקעות ישראלים בחול ומקלטי מס?

תוכן עניינים 

מבוא.  

רקע והתפתחות.  

ישראלים והשקעות בחו"ל

המשקיע ובחירת מדינת מקלט המס. 

השוואת התנאים בין מדינות מקלטי המס הפופולריות בקרב ישראלים

משקיעים ישראלים בארה"ב. 

השקעות ומיסוי פרסונלי

השקעות וקפריסין

סיכום 

ביבליוגרפיה.  

ישראלים רבים רוכשים ניירות ערך אמריקאיים. יש כאלה היורשים סוגי רכוש שונים בארה"ב. לאחרים יש חלק בעסקים שם. לפיכך, יתכן ויהיה זה כדאי לבחון אותם אספקטים בחוק המיסוי האמריקאי המשפיעים במיוחד על אדם שהוא, מנקודת ראות אמריקאית, "זר שאינו תושב".
נפתח בהגדרת סוגי ההכנסה שעליהם חל מס הכנסה אמריקאי. שנית, נראה אילו שיעורי מס חלים על הכנסה זו. בהמשך נסקור את מיסי העזבון ומיסי המתנות האמריקאיים, ולבסוף, ניישם עקרונות בסיסיים אלה לכמה מקרים עובדתיים, אופיניים לאלה אשר ישראלי בעל אינטרס בארה"ב יכול היה להציג לעורך-הדין שלו כאן.
אנו עוסקים אך ורק באזרחי או תושבי ישראל שאינם גם אזרחי או תושבי ארה"ב. ארה"ב מחייבת במס את אזרחיה הגרים בחו"ל על הכנסותיהם הכלל עולמיות, מבלי להתחשב היכן ואיך הופקו, בדיוק כאילו היו עדיין גרים בארה"ב. יש רק יוצא מן הכלל אחד. בתנאים מסויימים פוטר סעיף 911 את השכר שמתקבל על-ידי אזרחי ארה"ב, תמורת עבודה שהם מבצעים בארץ זרה1.
תושבי ארה"ב שאינם אזרחי ארה"ב חייבים במס שם בדיוק כמו האזרחים, פרט לכך שאין הם מקבלים את הפטור הנ"ל עבור עבודה מחוץ לארה"ב.
אנו יוצאים גם מהנחה שהישראלי לא היה מקודם אזרח ארה"ב. אמריקאי מוותר על אזרחותו האמריקאית, במטרה להימנע ממיסי ארץ זו, בכל זאת יחולו עליו שיעורי המס הרגילים, אם הם יהיו גבוהים יותר מאלה שחלים על זרים, וזאת במשך תקופה של 10 שנים לאחר הויתור2.
הנחה נוספת היא שהישראלי הנידון איננו גם אזרח של אחת מ-21 הארצות, כמו הממלכה המאוחדת, צרפת, גרמניה, אשר איתן יש לארה"ב אמנות מס הכנסה. (עם 12 מאותן 21 ארצות, יש לארה"ב גם אמנות מס עזבון). אחרת, יש לעיין באמנת המס המתאימה לפי סימן VI של חוקת ארה"ב, הופכות אמנות לאחר אישורן, באופן אוטומטי ל"חוק העליון של המדינה". שלא כמו בישראל, חקיקה פנימית מפעילה אינה נדרשת. יש לציין שאין אמנת מס בין ישראל לארה"ב. טיוטה אחת נחתמה בספטמבר ואחרת באוקטובר 1964. אולם אף אחת מהשתיים לא אושרה על-ידי הסינט בארה"ב. בימים אלה מתנהל משא ומתן בין ישראל וארה"ב בנוגע לאמנת מס עזבון, אך אין לדעת אם ומתי היא תאושר.
הבהרה סופית. הערות אלה מתייחסות רק למיסוי הפדרלי בארה"ב. לכל אחת מחמישים המדינות יש מערכת מיסים משלה. רוב המדינות גובות גם מיסי הכנסה וגם מיסי עזבון. אולם שיעורי המס במדינות, בהשוואה לשיעורים הפדרליים, הם בדרך כלל נמוכים. יתר על כן, אפשר לנכות את מיסי המדינות בחישובי המיסים הפדרליים. נוסף לכך, בעיות של סמכות לעתים קרובות, מגבילות, את כושר המדינה להטיל מיסיה על לא-תושבים. 

מהי הכנסה שמקורה בתחומי ארה"ב ?

זרים שאינם תושבים וחברות זרות משלמים מס לארה"ב רק על "הכנסה שמקורה בתחומי ארה"ב"3. חשוב מאד, לכן, להבין בדיון את המושג של הכנסה, ממקור בארה"ב[1].
לפי סעיף 861, רואים את ההכנסות הבאות כהכנסה ממקור בארה"ב:
א. ריבית אשר שולמה על-ידי ממשלת ארה"ב או על-ידי כל מדינה בארה"ב, או על-ידי כל תת-גוף פוליטי שבמדינה כלשהי, או על-ידי כל אדם או חברה שמושבם בארה"ב. לכך יש כמה יוצאים מן הכלל ובהם שניים חשובים:
ראשון, סעיף 103 (א) (1) נותן פטור ממס הכנסה פדרלי, גם לאזרחים וגם לשאינם אזרחים, על ריבית ששולמה על אגרות-חוב או על התחייבויות אחרות שהונפקו על-ידי מדינה, עיר, מחוז, או תת-גוף אחר בארה"ב.
לכן, נישומים המגיעים לשיעורי מס גבוהים, קונים ברצון אגרות-חוב פטורות ממס כאלה.
שני, סעיפים 861 (א) (1) (א) ו-861 (ג) פוטרים ממס ריבית המשולמת על-ידי בנקים, מוסדות להלוואה וחסכון, או חברות ביטוח אמריקאיות, לזר שאינו תושב או לחברה זרה, אם ריבית כזו אינה "קשורה באופן אפקטיבי" לעיסוק במסחר או בעסקים בתחומי ארה"ב. (המונח "קשור באופן אפקטיבי" נידון להלן).
מטרת הפטור השני היא לסייע למאזן התשלומים האמריקאי על-ידי עידוד זרים להפקיד כספם בארה"ב. לפי החוק, פטור זה יסתיים בסוף שנת 1972. אך יתכן מאד שהקונגרס יאריך את תקופת הפטור.
ב. דיבידנדים משולמים על-ידי חברות אמריקאיות (פרט לאלה המפיקות את מירב הכנסתן מחוץ לארה"ב), וגם החלק היחסי של דיבידנדים המשולמים על-ידי חברות זרות שלפחות מחצית מהכנסתן קשורה באופן אפקטיבי במסחר ובעסקים בארה"ב[2].
ג. שכר ששולם עבור עבודה שנעשתה בארה"ב. יש לציין כי המבחן היחיד הוא היכן נעשתה העבודה. אין נפקא מינה היכן נחתם חוזה ההעסקה, היכן שולם או הופקד השכר, או מיהו המעביד. יש יוצא מן הכלל אחד. אין לראות את השכר, תמורת עבודה שנעשתה על-ידי זר בארה"ב, כנובע ממקורות בארץ זו אם: (א) הזר לא-תושב אינו נמצא בארה"ב יותר מ-90 יום במשך השנה; (ב) שכרו הכולל אינו עולה על §3,000; (ג) ומעבידו הוא זר שאינו עוסק במסחר או בעסקים בארה"ב, או מעבידו הוא אמריקאי המעסיק את הזר, בדרך-כלל, במשרד או מקום עבודה מחוץ לארה"ב.
ד. דמי שכירות מנכסי מטלטלין ומקרקעין שמקומם בארה"ב.
ה. תמלוגים המשתלמים עבור שימוש בארה"ב בקניינים לא-מוחשיים כמו פטנטים, זכויות יוצרים. סימנים מסחריים, זכיונות וכו'.
ו. רווחים ממכירת נכסי מקרקעין שמקומם בארה"ב, אין נפקא מינה היכן מבוצעת המכירה.
ז. רווחים ממכירת נכסי מטלטלין, כשהמכירה מבוצעת בארה"ב. אין נפקא מינה היכן מקום הנכס. בדרך-כלל יש לראות מכירת נכס דניידי כמבוצעת בארה"ב, אם כל זכויות הבעלות והקניין של המוכר ברכוש הועברו לקונה בארה"ב.


 

ניהול מסחר או עסקים בתחומי ארה"ב

נניח שקבענו שללקוחנו יש הכנסה ממקורות בתחומי ארה"ב. לפני שנוכל לקבוע מהם שיעורי המס שיחולו על הכנסה זו, עלינו קודם לענות על שתי שאלות נוספות. האם עוסק הלקוח ב"מסחר או בעסקים בארה"ב" ? אם כן, האם הכנסתו ממקור אמריקאי "קשורה באופן אפקטיבי" במסחר או בעסקים אלה[3] ?
סעיף 864 (צ) מגדיר מסחר או עסקים בארה"ב ככולל "ביצוע שירותים אישיים בתחומי ארה"ב". (כבר ציינו שיש פטור מהגדרה זו המתייחס לעובד זר - 90 יום - 3,000§). נוסף לעבודה בארה"ב, "מסחר או עסקים" שם כולל גם פעולות כמו סחר בסחורה בארה"ב, או סחר (בניגוד להשקעה) בנכסי מקרקעין בארה"ב. אם שותפות, עזבון או קרן נאמנות עוסקים במסחר או עסקים בארה"ב, רואים כל שותף או נהנה כאילו הוא בעצמו היה עוסק באותו מסחר או עסקים. סחר בניירות ערך או במצרכים בארה"ב, לטובתו הפרטית של המשקיע, אינו נחשב כעיסוק במסחר או בעסקים שם. דבר זה, כמובן, מעודד זרים לסחור בבורסה של ניו-יורק ובבורסות אמריקאיות אחרות לניירות ערך ומצרכים[4].

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

י’ אדרעי, "בסיס מס כולל בישראל," משפטים יב , 431, עמ' 440-431 בלבד

הצ"ח לתיקון פקודת מס הכנסה  (מס' 120) מיסים יב 5, ב - 5