‏290.00 ₪

בעשור האחרון מתחוללות ברשת האינטרנט מהפכות לא מעטות. אחת מהן נוגעת לשימוש החרדים בה. תופעה תרבותית זו מרתקת ביותר משום שיש לה מספר מאפיינים המבדילים אותה מתופעות אחרות ברשת. אם השינויים באופן השימוש של "חילונים" ברשת יכול להיות מתואר במונחים של התפתחות טבעית הרי כשדנים באופן השימוש של "חרדים" באינטרנט, נראה כי מדובר במהפכה אמיתית, הבאה לידי ביטוי גם במידת השימוש וגם (ואולי בעיקר) במאפייני התכנים הנצרכים . 

בכל תרבות קיים מערך ייחודי של אמונות כלליות לגבי סוגיות שונות. יתר על כן, התרבות ודימוייה אינם מנותקים מהקשר תרבותי נוסף - התרבות הצרכנית המודרנית. Coupland . הסוציולוג האמריקני Gans , בניתוחו את דפוסי הצריכה של תרבות, מבחין בין "תרבויות טעם" ל"קהלי טעם".  "תרבות טעם" היא מכלול של מוצרים תרבותיים, פעילויות פנאי ומוצרי צריכה אחרים ואילו "קהלי טעם" הם קבוצות חברתיות הצורכות מוצרים אלה. תרבות טעם היא לפיכך, מעין "סל" תרבות שהצריכה שלו מבטאת את ההשתייכות של האדם לתרבות טעם מסוימת. "קהלי טעם" לפי Gans, הם קבוצות אנשים בעלי מכנה משותף שאמורים לצרוך תרבות מסוג מסוים. הטענה המרכזית שלו היא כי סל התרבות שהאדם צורך מבטא את ההשתייכות שלו לקבוצה חברתית כלשהי ושינוי במבנה החברתי יוליך להיווצרותם של סלי תרבות חדשים או גיוון בקיימים. עצם השינויים בחברה משפיעים על התרבות.

טוען כי טעמים תרבותיים מועברים במסגרת החברות של הפרט למעמד מסוים, תוך כדי כך, בני המעמדות השונים לומדים לזהות ולפענח קודים תרבותיים, הידועים בכל מעמד ומעמד בפני עצמו, והדבר מסייע להם להתבדל ממעמדות אחרים בחברה. יש ערך רב לניתוח זירות של ייצור תרבות, כמו מערכת ההשכלה, האופנה או האמנות (ובימינו האינטרנט), שכן בהן מתרחשת רוב עבודת ייצור המשמעויות החברתיות וגילום העולם החברתי. לכן, גם הבחירה בפעילות מסוימת היא בעלות מטרות והשלכות מעמדיות, חברתיות ותרבותיות. לפיכך, סביר כי ניתוח של האופן בו נוהגות קבוצות שונות להתארגן סביב עקרונות טעם שונים (לצורך עניינו כאן, חרדים מול חילונים), יתרום להבנה של המעמדות החברתיים והתרבותיים אליהם מעוניינים הבוחרים בפעילות מסוימת להשתייך או מהם יהיו מעוניינים להדיר עצמם.

בעבודה זו אנסה אם כן לבחון את סוגית מאפייני התכנים הנצרכים ברשת ע"י חילונים מחד וע"י חרדים מאידך. הרציונאל בעומד מאחורי בחירה זו הינו כי שתי הקבוצות הללו מבטאות היטב את השונות בין קבוצות של "תרבויות הטעם" ו"קהלי הטעם". מאידך, משום ש"מאפייני התכנים הנצרכים" בשימוש באינטרנט" הינו תחום רחב וכללי, אתמקד בעבודה זו בבחינת התכנים הנצרכים (ויזואלית) במדורי הצרכנות של שני אתרים גדולים" "כיכר השבת" מחד (חרדים) לעומת "Ynet" (חילונים) מאידך. שני אתרים אלה נבחרו על ידי משום שהם מייצגים פלחים נרחבים בשתי האוכלוסיות ואינם אתרי "נישה" שיקשו על הסקת מסקנות מובהקות. הסיבה לבחירה במדורי הצרכנות ולא במדורי הכרויות או פוליטיקה נובעת מהעובדה כי מדורי צרכנות מלמדים לא מעט ובאופן יחסי באופן ישיר על טעמי הקהל, דרישותיו, מעמדו הסוציו-אקונומי ועוד ובכך מספקים תמונה ברורה יחסית של אותן קבוצות חברתיות.

ביבליוגרפיה לדוגמא...

בר-טור, ל. ומלקינסון, ר. "תהליכי אבל לאורך החיים ובזקנה אצל הורים שכולים בישראל – שכול מזדקן", גרונטולוגיה – כתב עת בנושאי הזקנה, לב (1), עמ' 11-38.

סמט, משה.  החדש אסור מן התורה – פרקים בתולדות האורתודוקסיה, ירושלים: האוניברסיטה העברית – המרכז לחקר תולדות ישראל.

רוזן, ג.  "דיגיטאליות, עוצמה והמעמד החדש בישראל". בתוך: ון-אסן, א. (עורכת), תרבות דיגיטאלית-וירטואלית, חברה ומידע (עמ' 13-21). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

Baake, Woifgang. Cina. In Chirstiches Medienmagazin pre, 30, 53-70.

Cook, Phil . The dark side of the digital revolution. In Enjoying Everyday Life, 13, 12-33.

Shai, D.. Working women / cloistered men: A family development approach to marriage arrangements among ultra-orthodox Jews. Journal of Comparative Family Studies, 33, 97-115.