‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי התדמית של המזרחי משנות החמישים?

תוכן העניינים

תקציר

 הקדמה

 מקורות

מבוא: המודל ׳מזרחי׳ ותיפקודו בעקרון הבידול של הרפרטואר

 ההיסטוריה של המודל ׳מזרחי׳ ותפקידו ברפרטואר הציוני

 ההאחדה (unification) של הלאום והאחדת ה׳מזרחים׳ עם הלאום

 ׳המיושבים׳ ו׳האאוטסיידרים׳                                                     

 ׳ממד המהירות׳ ועליית שנות החמישים

 המערכת הפוליטית והעלייה

 בן גוריון ומימד המהירות

 העולים מארצות ערב וחרדת ״המיושבים״

 ׳סטריאוטיפיזציה מבדלת׳ ו׳סטראוטיפיזציה רפלקטיבית׳

 הסטריאוטיפיזציה המבדלת בשנות החמישים

 ממד המהירות וסטריאוטיפיזציה

 ההשלכה של הקבוצה הדומיננטית

 הטרנספורמציה של ההון הסימבולי להון מטריאלי

 הפרודוקטיביזציה של ה׳מזרחי׳

 המיליטריזציה של ה׳מזרחי׳

 ההיררכיה הסימבולית של העולים

 הבידול בתוך קבוצת ה׳מזרחים׳ ׳התימני הטוב׳ מול ׳המרוקאי הרע׳

 הבידול של ה׳מזרחי׳ במרחב הגיאוגרפי

 מחנות העולים והמעברה בידול בהשהיה

 עיירת הפיתוח בידול בהרחקה

 הבידול הבינדורי

 אייזנשטדט ושכפול המודל ׳מזרחי׳ בסוציולוגיה הישראלית

 הבידול של ה׳מזרחי׳ בשדה החינוך

 בחירת המורים

 הבידול של ה׳מזרחי׳ בצה״ל

 הבידול של ה׳מזרחי׳ בשדה התיאטרון

 הבידול בשדה הבירוקרטי של התיאטרון

 ״שש כנפיים לאחד״ והגבולות הסימבוליים של המרחב החברתיבימתי

 ״קזהקזבלן״

 יחסו של המחבר לרפרטואר ולקבוצה הדומיננטית

 הרכיבים במודל ׳קזבלן׳

 הייצוג המבדל

 השפה של ׳המזרחי׳

 הבידול בין ׳המזרחים׳ לבין ניצולי השואה באמצעות השפה

 החרדה מהאחר ופירוקה באמצעות הצחקה

 שיכפולה של רפרטורמה ה׳מזרחי׳ כ״קזבלנצ׳יק״

 ׳המזרחי הטוב׳ ו׳המזרחי הרע׳ בתאטרון של שנות החמישים

 הגאולה של ״קזבלן״

 הזהות התרבותית ה׳מזרחית׳

ה׳מזרחים׳ המודרניזציה והתרבות הערבית

 מ״פילנטרופיה טרנספורמטיבית״ ל״פילנטרופיה רגרסיבית״

 הפוליטיקה ה׳מזרחית׳ של ההתקבלות

 הפיצול בזהותם התרבותית של ה׳מזרחים׳

סיכום

ביבליוגרפיה

סיכום באנגלית

מטרתו של מחקר זה היא לתאר ולנתח את מערכת היחסים העדתית או האתנית בחברה הישראלית של שנות החמישים, באמצעות בדיקת הדרכים בהם שימש המודל ׳מזרחי׳ באירגון התרבות הישראלית בתקופה זו, כלומר, מה היה תפקידו ותיפקודו במסגרת הרפרטואר הדומיננטי שלה.

המבוא פותח בסקירה היסטורית קצרה של תיפקודו של המודל ׳מזרחי׳ בהיסטוריה של הזהות היהודית המודרנית, ומציג תיאוריות המנתחות את הדרכים בהם תיפקד מודל זה בעיצוב הזהויות המודרניות החל מהמאה השמונה עשרה, בשעה שקבוצות יהודיות גדלות והולכות החלו בתהליכי התמערבות.

אחד מדגמי הפעולה המרכזיים שהפעילו היהודים המתמערבים כלפי היהודים ה׳מזרחים׳, היה דגם של פילנטרופיה טרנספורמטיבית, השונה במהותו מהדגם של מתן הצדקה המסורתי, בכך שהיתנה את מתן הסיוע בשינוי זהות (או בנסיון לשינוי כזה) מצד הנתמך. אחת השאלות הנבחנות בעבודה היא האם מערכת היחסים שנוצרה בין הקבוצות הדומיננטיות בשנות החמישים לבין העולים ה׳מזרחים׳, פעלה בדגם של פילנטרופיה טרנספורמטיבית.

הנושא השני שבו מתמקדת העבודה, נוגע להיסטוריה של הזהות התרבותית הציונית, ולדרך בה נתפסו ה׳מזרחים׳ במסגרת תהליכי ההאחדה (unification) של הלאום היהודי כבר בשלבים הראשונים של היווצרות הרפרטואר הציוני. תהליך ההאחדה של הקבוצה הדומיננטית, המאפיין במידה רבה כל תנועה לאומית, פועל ביתר שאת ותקיפות בשלבים הראשונים של היווצרות המדינה, כיוון שהקבוצה הדומיננטית חוששת מפני עלייתם של קבוצות אחרות, או מהישתרשותם של מודלים הנוגדים את הרפרטואר שהיא מבקשת להשליט.

החלק השלישי של המבוא הוא מתודולוגי, ומוצגת בו שיטת הניתוח של מגע בין-תרבויות שהציעו אליאס וסקוטסון [Elias & Scotson], המתארים מצבים, המזכירים במבט ראשון את המקרה של שנות החמישים בישראל. חוקרים אלה פיתחו תיאוריה של מגע בין תרבויות הבנויה על האופוזיציה בין המיושבים (Established) לבין האאוטסיידרים (Outsiders), הנבחנת במהלך העבודה בהקשר למקרה הישראלי.

על פי התיאוריה של אליאס וסקוטסון הקבוצה הדומיננטית בונה לעצמה זיכרון באמצעות אידיאליזציה של עברה, ביחס הפוך לדרך בו היא בונה את הזיכרון של האאוטסיידר, והיא משתמשת בכל נשק אפשרי כדי לשמור על מעמדה הדומיננטי ולחזק אותו. במאמציה לבדל את עצמה מההאוטסיידרים היא משתמשת ב״רכילות משפילה״ ו״סטיגמטיזציה״ המבקשת להמעיט בערכם הסגולי של האאוטסיידרים, ולהרחיק אותם מכל האפשרויות לצבירת הון חומרי וסימבולי.

אחד היתרונות בשיטת הניתוח של אליאס וסקוטסון נוגעת לכך שהיא בוחנת את יחסי הגומלין בין המיושבים והאאוטסיידרים, ובתוך כך מראה שמצד קבוצות האאוטסיידרים החשופות לסטריאוטיפיזציה, יש הסכמה שבשתיקה (silent agreement) לדימוי המעוות והמעליב שנכפה עליהם על ידי המיושבים. התהליך הזה, אינו רק מונע מהאאוטסיידרים לעמוד על שלהם ולהתנגד לסטריאוטיפיזציה, אלא שהוא מתחיל גם להשפיע על הדימוי העצמי שלהם, ובסופו של דבר לעצב את ההתנהגות של הפרטים בקבוצות האאוטסיידרים. תהליך זה, נובע בין היתר מהדחקת הבושה וההשפלה הנגרמים מהיחסים האי-שיוויוניים, המפוצים באמצעות הזדהות עמוקה עם הקבוצה הדומיננטית הנתפסת על ידי האאוסטסיידרים כמושלמת, כאידיאלית.

העבודה בוחנת אם כן, את עליות שנות החמישים, משלוש נקודות מבט עיקריות:

א. ההקשר שלהן להיסטוריה של הזהות היהודית המודרנית,

ב. בהקשר להתארגנותה של הקבוצה הדומיננטית במסגרת של מדינה לאומית,

ג. בהשוואה לתאוריות מקובלות בדבר היחסים בין הקבוצה הדומיננטית לבין הקבוצות והפרטים ״האחרים״, המבקשים או הנאלצים לציית לרפרטואר שלה.

הפרקים הראשונים של העבודה בוחנים את הגורמים שפעלו בשדה החברתי הישראלי, לאחר מלחמת העולם השנייה ומלחמת השיחרור, ואת האינטרסים הפוליטיים, הכלכליים וההתישבותיים של הקבוצות הדומיננטיות.

מדינת ישראל הצעירה הייתה זקוקה בדחיפות לרוב דמוגרפי יהודי כדי לבסס את מעמדה המדיני, וכדי להחיל את ריבונותה על השטחים שעברו לשליטתה לאחר מלחמת השחרור. משהכירה הנהגת ״המדינה שבדרך״, שהאופצייה היחידה להשגת מטרותיה הדמוגרפיות והפוליטיות לאחר השואה, היא בהבאת יהודי ארצות ערב, פתחה במפעל עלייה/הגירה מהיר ורחב היקף של קבוצות אלה.

בבואם לארץ היוו העולים גם ״קולות פוטנציאלים״, ובין המפלגות השונות התנהל מאבק על קולותיהם שברוב המקרים היה נטול רוח דמוקרטית, ורק הגדיל את הניכור בין ה׳מזרחים׳ והקבוצות הדומיננטיות. המפלגה שהשכילה להשתלט במהירות על קולות העולים ולהשתמש בהן לקיבוע מעמדה הייתה מפא״י, שאחוז העולים שהצביעו עבורה בבחירות הראשונות היה אפילו גבוה יותר מזה של היישוב הותיק.

ניתוח השדה החברתי מגלה שיחסם של ראשי המערכת הפוליטית והכלכלית אל ה׳מזרחים׳ נקבע במסגרת ארבעה אינטרסים מרכזיים הנסקרים בעבודה:

1. יצירת רוב דמוגרפי,

2. גריפת קולות והון פוליטי,

3. החלת הריבונות הישראלית בשטחים שהתפנו מערבים,

4. אינטרסים כלכליים.

גורמים אלה ייצרו בשדה החברתי הישראלי מימד מהירות, שחייב להילקח בחשבון בניתוח תהליכי ייצור הזהויות התרבותיות בשדה החברתי הישראלי בכלל, ובפרט זה של שנות החמישים. התפקיד המשמעותי של מימד המהירות הוביל אותי לכנות את עליות שנות החמישים בתואר ״העלייה המהירה״, תואר שאינו מבטא רק את העובדה שעלייה זו התבצעה במהירות גדולה יותר מכל הגירה אחרת בתקופה המודרנית, אלא גם מפני שמימד המהירות שירת את הקבוצה הדומיננטית בהשלטת הרפרטואר שלה על העולים, ועל המרחב התרבותי הישראלי בכלל.

מצגת בנושא אפליה פריפריה, עיירות הפיתוח, השד העדתי, פערים מזרחיים אשכנזים, עולים מול ותיקים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שטרית סמי שלום, מלכוד 17 : בין חרדיות למזרחיות, בתוך: [פלד], (31-51).

שלום זכי, פגישת-בן גוריון-אדנאואר, 14 במארס, מלון רודולף אסטוריה, עיונים בתקומת ישראל, 6, (604-626).

שלי-ניומן אסתר, המסע הלילי: מפגשים בין עולים למקומם החדש, בתוך: [עופר], (285-298).

Anderson Benedict, Imagined Communities: Reflections on the Origins and Spread of Nationalism, London: Verso.

Aschheim Steven E., Brothers and Strangers: The East European Jew in German and German Jewish Consciousness, Madison: The University of Wisconsin Press.

Azaria V. & Kimmerling B., New Immigrants in the Israeli Armed Forces, Armed Forces and

Society, No' 63, spring , (45-63).