‏350.00 ₪

שאלת מחקר

כיצד בא לידי ביטוי מושג הסובלנות במשנתו של הרב קוק?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת מחקר

הסובלנות במשנת הרב קוק

חובת ההכרעה. 

סיכום. 

ביביליוגרפיה.

עיסוקו של הרב קוק לפני עלייתו ארצה בשנת תרס"ד – 1904 היה כרב בלטביה. הוא פיתח משנה פילוסופית קבלית אשר אוהבת את הציונות כלפי היישוב החדש. תחילה הוא היה הרב של יפו והמושבות, ולאחר מכן לרב האשכנזי של ירושלים. הרבנות הראשית לארץ ישראל הוקמה על ידו, והוא כיהן בה כהרב האשכנזי הראשון בארץ. כמו כן, הוא הקים את ישיבת מרכז הרב. הפסיקות של ענייני משפט המלוכה מבוססות על פסיקותיו של הרב קוק בספרי התשובות. רעיונותיו אשר העלה על כתב בנוגע לפילוסופיה, מוסר ועוד, מהווים מרכיב מהותי בהשקפת עולמם של זרמים רבים בציונות הדתית, כמו גם בציונות באופן כללי.

 אף על פי כי מבחינה הלכתית הרב קוק נחשב לשמרן, מהבחינה המחשבתית הוא נחשב להוגה דעות מקורי ונועז. את השקפותיו הוא ינק מספרות ישראל והעולם הכללי, ועם אלה מיזג את התנ"ך, התלמוד והקבלה.

בנוגע לאמירתו המפורסמת של החת"ם יחס למודרניזציה, "חדש אסור מן התורה", הרב קוק טבע את הביטוי "הישן יתחדש, והחדש יתקדש". בניגוד לרבנים אחרים, הוא איננו התנגד לתורת האבולוציה, ואף הדגיש כי היא עולה בקנה מידה אחד יחד עם מושגים קדומים אשר מופיעים בקבלה. רובם מהכתבים של הרב קוק לא נכתבו באופן שיטתי, אלא בכתיבה ספונטנית שלאחריה תלמידיו סידרו אותה. למעשה, הרב קוק היה התאולוג של הציונות והאידאולוג הדתי, אשר ראה בה פעמי משיח ותחילת הגאולה, ועודד את מפעליה. הרב קוק נשא הספר בשם "המספד בירושלים" לאחר מותו של הרצל, אשר בו שמו של הרצל לא עולה, אלא עוסק במשיח בן יוסף. בסמוך למותו, הוא נשאל מדוע הוא מתעקש להיות ציוני, וזה השיב כי גם הקב"ה ציוני (לפי תהילים קל"ב). למרות שהרב קוק נחרד נוכח הנטיה של צעירי הציונות לחזור בשאלה, הוא אהב אותם ותמך בהם ללא גבולות, ואף ביקש "לחטוא" באהבת חינם כלפיהם. הוא ציין בספריו כי קיימים יתרונות בקרב הציבור החילוני על פניהם של הדתיים, באופן יחסם אל ארץ ישראל. הוא סבר כי "הנפש של פושעי ישראל שבעקבתא דמשיחא, אותם שהם מתחברים באהבה אל ענייני כלל ישראל לארץ ישראל ולתחיית האומה, היא יותר מתוקנת מהנפש של שלמי אמוני ישראל, שאין להם זה היתרון של ההרגשה העצמית לטובת הכלל ובנין האומה והארץ. אבל הרוח הוא מתוקן הרבה יותר אצל יראי ה' ושומרי תורה ומצוות, אף על פי שההרגשה העצמית וההתעוררות של כח פעולה בענייני כלל ישראל עדיין אמיצות אצלם, כמו מה שהם אצל אלה שרוח עוועים אשר בתוכם מעכר את לבם עד כדי להתקשר בדעות זרות ובמעשים המטמאים את הגוף ומונעים את הרוח מלהיתקן, וממילא סובלת גם הנפש מפגמיהם". (ראובן גרבר)

לאורך חייו יזם הרב קוק כמה מסעות של רבנים אל המושבות והקיבוצים בעמק יזרעאל, בשפלת החוף והגליל. הוא צירף אליהם את מנהיגי הישוב הישן אשר התנגדו לרעיון הציוני, על מנת לגשר על הפערים ולהדק את הקשר עם החלוצים. זאת על מנת להקשיב להם וללמוד את מצבם, ולחזק אותם מבחינה רוחנית ויהודית.  (ראובן גרבר, 2005) עקב השפעתו של הרב נריה, תלמידו של הרב קוק עליו, הוא תמך בתנועת הנוער הדתי לאומי בני – עקיבא, ונחשב כמורם הרוחני. הוא חיבר אגרות לכינוסיה שלה ואירח מפגשי מדריכים בבית שלו. אישיותו היה מורכבת מניגודים רבים כגון גאונות בהגות וגאונות בהלכה, שכל ורגש, אמונה וחקירה וכולי. הוא היה איש מחשבה אשר מתעמק בדברים שברוח בחדר חדרים, כמו גם איש ציבור, ומנהיג אקטיביסטי בעל יכולת רטורית גבוהה, אשר פועל ללא רפיון לתקן את פני החברה. עדין רוח, סלחן, נעים ובעל רצון לפשר ולעשות שלום, אשר במצבים של מבחן הפכה לתקיפות עזה ורדיקלית. (דב שוורץ)

הפן ההלכתי תופס חלק גדול ביותר בכתביו של הרב הקוק. הוא הוציא כמה מספריו ההלכתיים כגון

הספר חבש פאר על ענייני תפילין, עץ הדר בעניין פסול אתרוגים מורכבים והספר שבת הארץ על ענייני שביעית והיתר מכירה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יובל שרלו, תורת ארץ ישראל לאור משנת הראי"ה קוק, בהוצאת ישיבת הגולן, תשנ"ח 

ראובן גרבר, מהפכת ההארה : דרכו הרוחנית של הראי"ה קוק, הספרייה הציונית (ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית, תשס"ה 

חגי בן-ארצי, החדש יתקדש: הרב קוק כפוסק מחדש, למשכל: ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל-אביב