‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי גירוש תושבים וזכויות אדם בשטחים הכבושים לפי משנתו של חיים כהן?

תוכן עניינים

תוכן עניינים.. 2

מבוא.. 3

תמה ראשונה:. 5

פסיקה ליברלית וחדשנית בנושאי זכויות אדם.. 5

רוח פסיקותיו של חיים כהן 5

תמה שניה:. 8

גירוש ראשי ערים ופס"ד קוואסמה. 8

נסיבות הגירוש.. 9

גירוש אזרח ממדינתו בזמן שלום.. 9

גירוש אזרח ממדינתו בזמן מלחמה. 13

גירוש אזרח משטח כבוש.. 15

תמה שלישית:. 22

ענישת תושבי השטחים וחוקי היסוד. 22

סיכום ומסקנות.. 27

ביבליוגרפיה. 28

חיים כהן נולד בליבק שבגרמניה אחד מ-4 בנים של משפחה אורתודוקסית, ששילבה חיי מצוות עם פתיחות למדע. סבו מצד אמו מרים היה הרב הנודע שלמה קרליבך, שאצלו גם למד מגיל שלש עד תשע. סבו מצד אביו זאב אף הוא היה רב. הוא עצמו חפץ בתחילה להמשיך במורשת הרבנות. היה פעיל בחוגי אגודת ישראל הגרמנית, שבהם רכישת השכלה ותרבות כלליים הייתה דבר מקובל ומוערך. כצעיר התנגד בלהט לציונות, שהייתה בבחינת "דחיקת הקץ". עם זאת היו במשפחתו ציונים, כגון בן דודו, עזריאל קרליבך. כמו כן היה בן דודו של הרב שלמה קרליבך. כהן הוא אחיהם הגדול של שלמה כהן-אברבנאל שהיה המשנה לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושל ליאו כהן, מראשי תנועת הצופים היהודים וממקימי המחתרת היהודית בצרפת שנרצח באושוויץ[1].

משעלה לארץ ישראל בגיל 18, שלא מטעמים ציוניים (הוריו חפצו שלא ייחפז להתחתן), הגיע לישיבת מרכז הרב, שבה שהה כמעט שנתיים ושקד על התורה, ובו בזמן למד באוניברסיטה העברית בירושלים. את השפעתו של הרב קוק עליו תיאר כעצומה, גם באהדתו לבניין הארץ ובעיקר באישיותו הגדולה, "בענוותנותו, במוסריותו ובאנושיותו", כפי שניסח זאת. בזכרונותיו מהישיבה הוא מספר כי החליט ללכת לתחום המשפטי בעקבות שיעורים ששמע בישיבה מהרב יעקב משה חרל"פ, במסכת בבא בתרא, שיעורים שמשכו אותו להתעניין בצדדים המשפטיים של החיים. לדבריו, משסיפר לרב קוק שבכוונתו ללמוד משפטים ולא לפנות לרבנות, הרב לא התנגד לכך כלל. אחר כך שב לגרמניה להינשא ולהמשיך בלימודי המשפטים. מעט אחרי עליית אדולף היטלר לשלטון עלה לארץ לצמיתות, והועסק במשרד עורכי דין של ד"ר מרדכי בוקסבוים בירושלים. אז כבר פיתח השקפה ציונית אדוקה, ולימים ראה את הציונות כתחליף המודרני ליהדות המסורתית של העבר.

את נסיבות יציאתו בשאלה, מדתיות אדוקה לכפירה גמורה, הוא קישר ראשית כל להתרחשות שואת יהודי אירופה, שבה נספה אחיו, אך גם לעיונים בספרי פילוסופיה גרמניים, להתבוננות בתנ"ך, שמצא בו צדדים לא מוסריים – בפרט לא השביע את רצונו מענהו של ספר איוב לשאלת "צדיק ורע לו". גם עבודתו כפרקליט צעיר בירושלים במשרד איש אגודת ישראל, שבמהלכה נחשף לצדדים לא נעימים בחייהם הפרטיים של החרדים בעיר, תרמה לכך. אשתו מלכתחילה לא הייתה אדוקה, והיא סייעה לשינוי הכיוון בחייו. השואה היוותה את הזרז הסופי, והוא הפך לחילוני מוצהר משמת סבו הרב (שאותו העלה לארץ בטרם השואה). לימים סיפר כי את המחמאה הגדולה ביותר קיבל מהרב צבי יהודה קוק, שקרא לו "האלישע בן אבויה של ימינו"[2].

מונה לעבוד כמזכיר המועצה המשפטית של המוסדות הלאומיים שהכינה את הבסיס המשפטי למדינה המיועדת. בתפקידו זה חיבר את מסמך השופטים הסודי, בו שולבו הערכות לגבי שופטים יהודיים בתקופת המנדט והמלצות לגבי שילובם במערכת המשפט הישראלית. עם הכרזת העצמאות היה לפרקליט המדינה הראשון, אף שהעדיף להמשיך ולהכין תשתית חוקית המבוססת על המשפט העברי. הוא פעל לשילוב המשפט העברי לתוך החוק הישראלי, מתוך הכרה בחשיבותו התרבותית. אחר כך כיהן כמנכ"ל משרד המשפטים, היה היועץ המשפטי לממשלה. כיועץ משפטי החליט שלא ליישם את החוק הכתוב, האוסר על יחסים הומוסקסואליים, שראה כחוק לא מוסרי, וכך הפך החוק לאות מתה. מונה לשר המשפטים לזמן מה, מבלי לחדול מכהונתו כיועץ משפטי. החלטתו להגיש כתב אישום נגד מלכיאל גרינוולד היא שפתחה את השערורייה הגדולה סביב ישראל קסטנר ותפקודו בשואה. כהן סבר שאיש ציבור אינו יכול להמשיך בתפקידו מבלי להגיב על האשמות כמו אלו שהוטחו בידי גרינוולד.

כהן התגרש מאשתו הראשונה, ובמהלך כהונתו חוללו סנסציה נישואיו השניים, בחתונה קונסרבטיבית בניו יורק, למיכל זמורה (בת משה זמורה), שהייתה גרושה ולפיכך אסורה על כהן. כהן סיפר שבשיחה שהייתה לו עם הרב הראשי הודיע לו על נכונותו לכרות לעצמו זרת כדי לפוסלו מהכהונה ולאפשר לעצמו לשאת גרושה, אך התברר לו ש"פטנט הלכתי" זה אינו מועיל. הידיעה על שופט בית המשפט העליון שאינו יכול להינשא במדינתו עוררה תשומת לב רבה אפילו בחו"ל, שבה זכה כהן למוניטין כחבר ועדת האו"ם לזכויות אדם. כהן הגיש את התפטרותו בעקבות הנישואים, אך חבריו ביקשוהו לחזור בו וכך עשה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בג"צ  קוואסמה ומלחם נ' שר הבטחון ואח' , פ"ד לה(1) 617)

בג"צ אויב ואח' נ' שר הבטחון ואח', פ"ד לג (2) 113, 120-122.

 ע"א קורץ ולטושינסקי נ' קירשן, פ"ד כא (2) 20, 26-27.

בג"צ  "דה-אמריקן ארופין בית-אל מישן" נ' שר הסעד ואח', פ"ד כא (2) 325, 333.

 217 Resolution Assembly General ,Rights Human of Declaration Universal

by the Adopted Resolutions :I Series) Resolutions .U.N 2 , (III)

137 ,135 ( (Assembly General.

 L Int'l Am. J. 61 , Rights Political and Civil on Covenant International

875-874 ,870 .

.