‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי בקולנוע ניתוח מנהיגות דמות המפקד בצה"ל?

תוכן עניינים 

מבוא. 

ביטחון עצמי ומנהיגות. 

מהי התרבות בישראל ומהם מאפייניה. 

התרבות הישראלית בראי הקולנוע. 

הרקע והנסיבות למלחמת לבנון הראשונה. 

הטבח בסברה ושתילה. 

זמן ונסיבות למלחמה- הקולנוע כשיקוף למציאות חברתית. 

מנהיג מיליטריסטי- מהו?

מנהיגות צבאית בישראל.

יחסי צבא חברה. 

צה"ל בראי הקולנוע הישראלי 

המפקד הצבאי הישראלי כמקור לגאווה. 

ניתוח דמות המנהיג-מפקד בסרט מבצע יונתן

המנהיגים של מבצע יונתן 

מבצע החילוץ. 

אבידות ונפגעים

ניתוח דמות האנטי גיבורים בסרט - המחבלים

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו עוסקת בקולנוע וניתוח מנהיגות – ניתוח דמות המפקד בצה"ל בסרטים. המפקד הישראלי נתפס בתרבות הישראלית כמקור גאווה עצום ממדים. צעירים המתגייסים לצה"ל ‏משרתים את המולדת ונתפסים בחברה הישראלית כאנשים שכבודם במקומם מונח, בעיקר כאשר ‏מדובר במפקדים המשרתים ביחידות קרביות. (ששון- לוי)‏ בימים של שגרה זוכים מפקדי צה"ל להערכה רבה, ובעתות מלחמה, פי כמה וכמה. העם הישראלי ‏רואה במפקדי צה"ל כאלה אשר מגנים על בתיהם וחייהם והם מצדיעים להם רבות. לעיתים תפיסה זו ‏יכולה להגיע למצבים קיצוניים, בהם נהרג מפקד והעם רואה בכך הקרבה ראויה למען המולדת. ‏ צה '' ל ותפקידו הרשמי - כפי שמעידים ראשי התיבות של שמו : צבא הגנה לישראל - מהווה סמל רב עוצמה ‏בחברה הישראלית . ההכרח לשרוד מאז תקומת המרינה ועד ימינו נוכח איום קיומי מתמשך , מבלי שנראה ‏קץ למצב זה , מזין את הטענה כי ישראל אינה מדינה שיש לה צבא , אלא צבא 1 שיש לו מדינה . השאיפה ‏לעוצמה צבאית , לצד הנכונות להקרבת חיים , חלחלו אל הקולנוע , ובעקבות מלחמת ששת הימים הופקו ‏מספר סרטי מלחמה אשר שיקפו את 2 המיליטריזם כאתוס מרכזי בחברה . סרטים ישראליים רבים עוסקים ‏בהוויה הצבאית משום שייצוגה הופך לסוג של מיקרוקוסמוס של החברה בישראל . תיאור הצבא בסרטים ‏ישראליים , ודמות המפקד במרכזם , מאפשר לבחון שיקוף של סוגיות יסוד ‏בחברה הישראלית ביחס למקומו של הצבא ולתפקידו . בסרט מבצע יונתן הסיפור הפרטי התערבב באופן ברור בתיאור הפרשה. הסרט שזור בסיפורו האישי של גיבור הסרט יוני נתניהו ובעיקר בסיפוריהם של החטופים: השחקנית נורית אביב בדרכה

להופעת בכורה בפריס (בגילומה של גילה אלמגור , ) ניצול שואה החווה מחדש איום על חייו מצד

גרמנים, רופא גרמני "אוהד ישראל –" סמל לחידוש היחסים עם גרמניה, אדם הנוסע עם פילגשו

לפריס בטענה שנסע לשירות מילואים פעיל (בגילומו של שייקה אופיר) ועוד כהנה וכהנה. הסיפור

הפרטי בעל המסר החזק ביותר הוא ללא ספק סיפורו של "היורד מן הארץ" בגילומו של גבי עמרני.

זהו סיפורו של אדם שתכנן להגר לארה ב" ; הוא אף מנסה לנתק את גורלו מגורלם של שאר

הנוסעים הישראלים, באומרו לחוטפים שהוא מחזיק בויזה ובגרין קארד אמריקאיים; אבל, כאשר

חיילי צה"ל פורצים לבית הנתיבות באנטבה, הוא אומר בהתרגשות: "הם שלנו!". עם חזרתו

"הביתה" הוא מצהיר שיפתח מחדש את המסעדה שלו "בארץ". חווית החטיפה וחשוב מכך, מבצע

השחרור הובילו אותו לכדי הכרה חדשה: מקומו בתור יהודי, בישראל.

בסעיף זה , רוזנסטון הצביע על הבעייתיות הגדולה בסרט ההיסטורי המעניק לצופה תחושה

של "סיפור סגור". סרט זה אכן הציג זאת כך על- ,אף שהסיפור אינו "סגור". ישנה בעיה גדולה

האופיינית להיסטוריה "בת זמננו", היא בעיית ה"עדות ההיסטורית". ככל הנראה, הסצנות

המתארות את הלחימה הן הבעייתיות ביותר בכל הנוגע ל"שחזור ההיסטורי" של הפרשה. אביגדור

סרט זה בהחלט משתמש במימד הרגשי אותו יוצר מדיום הקולנוע. ראשית, הדמויות מאד

סטריאוטיפיות וחד-ממדיות. החיילים הישראלים מתוארים, כמובן, כאמיצים ובעלי נכונות הקרבה

עצמית חסרת גבולות, ממול, החוטפים הגרמניים רשעים ויורים סיסמאות מהפכניות שטחיות

 הסרט גם רווי אין ספור למדי ו, החוטפים הערבים מתוארים כפסיביים ורפי שכל בצורה אופיינית.

אירועים מלודרמטיים המודגשים על ידי האמצעים העומדים לרשות מדיום הקולנוע, והנה רק

דוגמה, אחת מיני רבות: בשלב החטיפה בעודם במטוס, החוטפת מאיצה באחד החטופים להרים

את ידיו. כאשר החטוף מרים את ידיו מתגלה המספר על זרועו ומתברר שהוא ניצול מהמחנות. אך

במאי הסרט כנראה שלא הסתפק בהרמה אחת של ידי החטוף וידיו מורמות בהילוך חוזר, על מנת

להדגיש את עברו הטראגי . החוטפת מבחינה במספר וצווחת לעברו את המילים הגרמניות הידועות :schnell, schnell, דווקא בגרמנית, על אף השליטה בשפה האנגלית שהיא מפגינה בשאר הסצנות ובכך מגבירה עוד יותר את הזעזוע של הצופה הישראלי . 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)