‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי לימוד מתמטיקה דרך מחשב?

תוכן עניינים

מבוא. 3

ההנחה הראשונה. 

ההנחה השניה. 

תהליכי הקלט. 

תהליכי עיבוד הנתונים..

הערכה ממוחשבת

לימוד מתמטיקה דרך תוכנת מחשב

ניתוח פעילויות דידקטיות המבוסס על תפיסת סביבת הלמידה כאתר לטיפול בנתונים.. 

העיכובים להטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך. 

השימוש במחשב בהוראה. 

סביבת למידה מתוקשבת. 

בית הספר צריך להשתנות. 

שינוי הסביבה הלימודית והטמעת השינויים ע"י המורים

שילוב מחשב בחינוך המתמטי 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה.

החדרת המחשב למערכת החינוך בכלל ובהוראת מתימטיקה בפרט לוותה, בדרך כלל, ברעיון שמדובר בעצם בשיפור דרכי ההוראה והדידקטיקה. שימושי המחשב בחינוך, או ליתר דיוק, שימושי התוכנה במערכות החינוך, נתפסים, בדרך כלל, כצמודים באופן טבעי לתפיסות חינוכיות ולדידקטיקות מסויימות. למשל, התירגול והאימון נתפסו כקשורים לתורת החינוך של סקינר, או, השימוש בלוגו נתפס כאילו קיימת "רוח לוגו" המחייבת תפיסה דידקטית משלה. במהלך התפתחות הנסיונות השונים להכניס את המיחשוב לחינוך, התגבשה הדיעה ששינוי בדרכי ההוראה הוא אפילו תנאי קודם להטמעת השימוש המושכל בתוכנות בסביבות הוראה ולמידה. גם העיכובים בשימוש במחשבים בבתי-הספר נתפסים כעדות לשמרנות המורים ולסירובם לשנות את דרכי ההוראה שלהם. בצורה זו או אחרת, מקובל לסבור שעצם הכנסת המחשב לבית-הספר כרוכה בדרך מחייבת כלשהי בשינויים דידקטיים דווקא. אנו טוענים כי הצמדת דרישת השינוי הפדגוגי כתנאי מקדים להתחלת השימוש במחשבים בכתה הופכת את משימת המורה המתחיל בתהליך ההתמחשבות לבלתי אפשרית. על המורה גם לשנות את דרכי ההוראה, גם ללמוד לשלוט "במחשב" וגם לפתח הרגלי עבודה חדשים. אין זה הוגן ואין זה מציאותי.

בחיבור הזה אנו מציעים עקרונות למתודולוגיה שונה להכנסת השימוש במחשבים לסביבות הלמידה של בית הספר. מתודולוגיה זו מבוססת על התפיסה שניתן לבסס שימוש במחשבים, ואפילו שימוש בכל תוכנה, ועל אחת כמה וכמה בתוכנות הנקראות "כלים הפתוחים" (גבעון), על כל תפיסה פידגוגית קיימת. המבחן העיקרי של תפיסה זו צריך להתבטא בעיקר בצעדים הראשונים של הכנסת המחשב לבית הספר. מספיק יהיה להוכיח שניתן להתחיל את תהליך הטמעת השימוש במחשבים בדרך המושתתת על היסודות הפידגוגיים הקיימים בבית הספר.

איננו טוענים שטכנולוגיה אינה גורמת לשינויים. שהרי ידוע הוא שהטמעת טכנולוגיה חדשה גורמת לשינויים משמעותיים בהיבטים מסויימים של החיים הנוגעים באותה טכנולוגיה. כך היה עם המצאת מכונת הדפוס מבוססת התוים - מכונת סדר הדפוס. על כך כתבו בהרחבה רבה סופרים והוגי דיעות רבים (למשל, איניס; מקלוהאן פוסטמן, ; צ'אנדלר; ואחרים). כך לבלי ספק יקרה גם עם המחשב. שינויים אלה נגרמים על-ידי השימוש בטכנולוגיה, באים בעקבותיה, אך הם אינם קודמים להטמעת השימוש בטכנולוגיה. אולם, השינויים הנגרמים על-ידי הטכנולוגיה אינם תואמים בהכרח דוקטרינות ותפיסות שהיו קיימות לפני הטמעת הטכנולוגיה. בדרך כלל, טכנולוגיה חדשה באה לידי יישום במסגרות פעולה שהיו קיימות לפני פיתוחה. רק מאוחר יותר, הטמעת השימוש בטכנולוגיה מסויימת מלווה בגילוי שימושים חדשים שממציאיה ומעצביה לא שיערו בנפשם. שימושים חדשים אלה הם שיהיו קשורים בשינויים המשמעותיים המיוחסים לאותה טכנולוגיה. כך היה עם מכונת הדפוס, כך היה עם המנוע החשמלי, כך היה עם המכונית וכך יהיה, כנראה גם עם המחשב. לכן, איננו יכולים לנבא את טבעם ומשמעותם של השינויים שייגרמו אחרי הטמעת השימוש במיחשוב.

בדבר אחד נוכל להיות בטוחים. כאשר טכנולוגיה נטמעת, היא נעלמת מן העין. כך קרה למשל עם העיפרון והעט, כפי שמעידה העובדה שאנו קוראים לשימוש במכשירים אלה לכתיבה, "כתב יד" ולחתימה, אף היא באמצעות עט או עפרון, ולא בטביעת אצבעות, "חתימת יד". תופעה זו מתבטאת לא רק בצורות דיבור נפוצות אלא גם בחוגים אקדמאים. היום כאשר חוקרי החינוך דנים בשימושי הטכנולוגיה בחינוך, הם אינם מתייחסים כלל לשימושים במכשירי הכתיבה הקונוונציונליים, אלא לטכנולוגיה החדשה שעדיין לא מצאה את מקומה השגרתי בחינוך. טכנולוגיה שימושית המוטמעת היטב, נהפכת למדיום המשרת את האדם כל כך טוב עד אשר הוא נעלם מתשומת ליבו. הוא נהיה להרחבה של האדם ולא למחיצה תוקפנית וצעקנית בינו לבין סביבתו (מקלוהאן).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)