‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

חלק א : זיכרון פנומנאלי 

נמוטכניקה ונמוניסטים

CASE STUDIES

אנשים ידועים בעלי זכרון פנומנלי :

אלכסנדר אלכין 

פול מורפי 

מר שושני 

אלכסנדר גלזונוב

חלק ב' שיפור הזיכרון, תיאוריות ומחקרים

מטלות זכירה

שני משתנים שמשפיעים על מטלת ההיזכרות וההיכר

מודל המאגר הבודד לעומת המודל הדו-שלבי 

חלוקת הזיכרון לטווח ארוך לתת מאגרים: תהליך (פרוצדורלי) ומוצהר (דקלרטיבי)

סיכום

ביבליוגרפיה

המונח זיכרון מתייחס ליכולת של הפרט לשמר מידע המתקבל דרך החושים ולהשתמש במועד מאוחר יותר. הזיכרון מהווה חלק ניכר מכלל פעילות קוגניטיבית, והינו חיוני ליכולות ההישרדות, והלמידה.

ניתן לחלק את הזיכרון לשלושה סוגים, על פי טווחי זמן:

זיכרון חושי – מידע אשר נתקבל דרך החושים, ונותר עם הפרט, באופן בלתי-מודע, במהלך פרק זמן מצומצם לאחר הסרת הגירוי.

זיכרון לטווח קצר –  מידע אשר התקבל דרך החושים, בדרך כלל מחוש השמיעה, שהחזקתו מתבססת על החזקה פעילה של המידע.

זיכרון לטווח ארוך –  מידע שהיה לזיכרון לטווח קצר ועבר תהליך של שינון. קיימים מספר סוגים שונים: זיכרון מפורש (או מוצהר), המתייחס למידע מאוחסן אותו קל לפרט לתאר במילים לרבות כגון שפה וזיכרונות אישיים; זיכרון מרומז , המתייחס למידע אותו ניתן להביא דרך מיומנות לרבות מיומנויות מוטוריות.

שכחה יכולה לנבוע אם כן, מגורמים כגון חוסר ריכוז, התרגשות עייפות או כאב, צריכת אלכוהול או סמים או מליקויים בארגון המידע (Baddeley et al.). 

אנשים בעלי זיכרון פנומנאלי הנם בעלי יכולת העולה בהרבה מעל לממוצע לשמר את המידע הנאסף דרך החושים. הזיכרון פנומנאלי  הנו יכולת אנושית אשר עודנה נותרת עלומה בחינת מקורה, סיבותיה ומגבלותיה. ככלל, אנשים בעלי זיכרון פנומנאלי, משמע, אנשים בעלי יכולות זכירה גבוהות מן הממוצע, אינם מעניקים משמעות מיוחדת ליכולתם. הדבר לא  מצריך מאמץ מיוחד והשימוש בזיכרון פנומנאלי מתרחש כשימוש בזיכרון נורמטיבי לחלוטין. ההבדל ביניהם הוא התפוקה (יכולת לזכור דברים רבים בזמן קצר) והקיבולת הפנומנאלית של מאגרי הזיכרון אשר יכולים להכיל חומר רב מאוד (Baddeley et al.).

שיטות לשיפור הזיכרון

הצעד הראשון לשיפור הזיכרון הוא שיפור איכות קליטת המידע. דהיינו, צמצום הסחות הדעת (כגון מוסיקה בזמן הלמידה). כמו כן, חשובה גם איכות אחסון המידע. מידע אשר הנו בעל משמעות קל יותר לזכירה ולכן חשוב כי משמעות כזו תיוותר דרך קישורו למידע שכבר נקלט.

קיימות מספר שיטות לשיפור הזיכרון (כגון השימוש בראשי תיבות בכדי לשנו רשימה), אסוציאציות וקישורים (קישור מידע חסר משמעות למידע בעל חשיבות כלשהי למשל ההבדל ביןemigrant  ל-immigrant: emigrant=E=exit (עוזב), immigrant = I = in (נכנס)), שימוש בסיפורים בדיוניים (כגון משפטים המזכירים דברים (כגון לאן להעביר את השעון: Fall back, Spring forward), או שימוש בדימויים (כגון תמרורים)  . 

עבודה זו תסקור תחילה את מקרי הזיכרון הפנומנאלי הידועים, ואז תבחן את עניין שיפור הזיכרון ואת הגורמים המשפיעים עליו.

הזיכרון מאפשר לנו לשמור על מאגרי ידע ומידע עצומים. הזיכרון מאפשר לאדם לבצע את הפעולות היומיומיות ביותר כגון השימוש בשפה ויכולת הלמידה. בזכות יומיומיות, מתקבל הזיכרון כמובן מאליו ואנו ערים לקיומו רק כשלא ממלא את תפקידו כראוי. ישנם מחקרים מן השנים האחרונות הדנים בזיכרון כבמנגנון אינטליגנטי. הרי הוא אינו רק סופג מידע באופן פאסיבי אלא גם שולף אותו באופן רצוני ומבצע את פעולת הסידור המסובכת בעת קליטת המידע. לטענתו של פרופסור ריצ'ארד רסטאק ממחלקת הנוירולוגיה והנוירו-פסיכיאטריה של המרכז הרפואי באוניברסיטת וושינגטון, הזיכרון הוא החשובה ביותר מבין שלל היכולות הקוגניטיביות בהן מחזיק מוחנו.

לסיכום, עבודה זו עסקה בנושא מורכב. ישנן גישות רבות לנושא הזיכרון הגישה הפסיכואנליטית טוענת שקיימות שלוש רמות שבהן הוא מיוצג: רמת המודע, רמת הקדם מודע (שממנה ניתן לשלוף זיכרונות על פי צורך) ורמת הלא-מודע (שבה מאוחסנים זיכרונות על ידי מנגנוני הגנה שמונעים את הגישה עליהם). על פי זיגמונד פרויד מטרת הטיפול הפסיכואנליטי הוא להעלות זיכרונות מהתת-מודע למודע בכדי להתמודד איתם על ידי ניתוח של חלומות, פליטות פה והיפנוזה. עם זאת, עצם קיומם של זיכרונות מודחקים טרם הוכח מבחינה מדעית‏.

בשנים האחרונות החלה להתפתח גישה חדשה החולקת על מודל שלושת המאגרים. תומכי הגישה טוענים שאין הפרדה ברורה בין זיכרון העבודה לזיכרון לטווח ארוך. הם מציעים מודל חלופי- מודל הרמות. לפי מודל זה קיימות רמות רבות של זכירה. זיכרון נקרא "עקבה", וככל שהוא יהיה עמוק יותר (משמעותי יותר, בולט יותר, או שחשוב לנו לזכור אותו) כך הזמן שייקח לו להימחק יהיה ארוך יותר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שכטר, ד."שבעת החטאים של הזיכרון – איך המוח זוכר ושוכח", תל-אביב: אריה ניר

אייל, נ. "נפלאות הזיכרון ותעתועי השכחה", תל-אביב: אריה ניר

Backman, L. & Nyberg, L. "Memory, Aging and the Brain: A Festschrift

in Honour of Lars-Goran Nilsson", Hove: Psychology Press

Baddeley, A.D., Eysenck, M. W., & Anderson, M. C.  "Memory", Hove:

Psychology Press

Geraerts, E. "Traumatic Memories of War Veterans: Not so Special After All",

Consciousness and Cognition, 16, 170-177