‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מגילת איכה?

תוכן ענינים

מבוא. 3

מקומו בסדר הספרים בקאנון המקראי 5

פתיח פרולוג 6

מחבר הספר וזמנו 7

ירמיהו כמחבר איכה. 8

קינת ירמיהו על יאשיהו 8

ירמיהו כמחבר קינות. 9

המגילה ששרף יהויקים. 9

בחינת התאמות בין ספר ירמיהו לספר איכה. 9

דמיון בין התפיסות שבספר ירמיהו לתפיסות שבאיכה. 9

הערכת תקופת חיבור הקינות. 11

פרספקטיבת זמן המתוארת באיכה. 11

האקרוסטיכון כסימן לאיחור המגילה. 11

תוכן המגילה. 12

תיאור הרעב בקינות. 12

תיאורי קניבליזם. 12

פרטים מוכמנים. 13

הקינה השנייה. 15

האקרוסטיכון האלפביתי 16

מבנה שירת הקינה. 17

מילים יחידאיות. 18

ניתוח ספרותי של המגילה. 19

מדרשי אגדה. 21

פרשנות למגילה. 22

מנהגים. 22

קריאה באיכה. 22

נגינת טעמי המקרא של איכה לפי סדר הטעמים. 23

ביבליוגרפיה. 27

נספח חורבן, גלות וגאולה. 29

נספח. 41

הוראת מגילת איכה. 41

מגילת איכה היא ספר הקינות קינה = שיר אבל וצער על חורבן בית המקדש.

במגילה – חמישה פרקים, בכל אחד מהם בא לביטוי היגון וההלם על האסון הלאומי הנורא שכלל הרס, מוות, כיבוש, החרבת המקדש והגליית התושבים.

שלושה מהפרקים נפתחים במילה "איכה" – הרחבה של השאלה איך? – ומכאן שמה. יש שקוראים לה: מגילת קינות. באנגלית: lamentations.

מגילת איכה היא אחת מחמש המגילות בקובץ כתובים.

כל אחת מהמגילות מתקשרת לאחד ממועדי ישראל, והן מסודרות בתנ"ך לפי סדר החגים בשנה:

Ì          שיר השירים מתקשר לפסח בשל תיאורי האביב. מתחילים מפסח כי ניסן הוא החודש הראשון בשנה בתקופת התנ"ך.

Ì          רות קוראים את המגילה בחג השבועות – היות שהיא מתרחשת בעת הקציר.

Ì          איכה המגילה נקראת בתשעה באב, יום האבל על חורבן בית המקדש הראשון, וגם השני.

Ì          קוהלת קוראים את הספר בסוכות – הספר מדבר על חוכמת האדם הזקן, הקשר: סתיו = זיקנה, סוף.

Ì          אסתר המגילה המתקשרת לפורים, החל בחודש אדר.[1]

מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמש קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים והגליית תושביה בידי נבוכדנצר השני מלך האימפריה הנאובבלית בשנת 586 לפנה"ס, ונכנסו בהמשך לקאנון ספרי המקרא. שאלת המחבר או שמא המחברים של הקינות שבספר לא נפתרה, אולם מסורות שראשיתן במאות הראשונות לספירה ואולי אף קודם לכן מייחסות את חיבור המגילה לירמיהו הנביא.

בתנ"ך כלול הספר בחלק ה"כתובים", כאחד מחמש המגילות, ובקאנון הנוצרי הוא כלול בספרות "הנביאים הגדולים" שבברית הישנה כנספח לספר ירמיה. שמו הנוכחי של הספר במקורות העבריים הוא "מגילת איכה", זאת משום היותו חלק מחמש המגילות, ועל שם התיבה הפותחת את החיבור "איכה..". אולם שמו הקדום של הספר היה "קינות" או "קינות ירמיהו", והוא ניתן לו על שם תוכנו. כך כינויו בתרגום השבעים היווני: תְרֶנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות ירמיהו, כך כינויו גם בתרגום הוולגטה הלטיני: Lamentationes לַמֶנְטַטִיוֹנֶס, קינות, וכך כינויו גם בספרות חז"ל: "קינות", "ספר קינות" או "מגילת קינות".‏1 המסורת היהודית, ובעקבותיה הנוצרית, מייחסות את כתיבת המגילה לנביא החורבן והפורענות, ירמיהו. ייחוס זה איננו מקובל במחקר[2].

הספר מכיל שירות קינה ועוסק בחורבן ירושלים והגליית יושביה. הכותב מקונן על מצבה הנורא של ירושלים בשעת המצור ערב החורבן, על מצבה העגום והקשה של ירושלים ושל יושביה לאחר החורבן, ועל הסתר הפנים האלוהי בעקבותיו. הוא אף מצדיק את גזר הדין הקשה שנגזר על יושביה בשל חטאיו ופשעיו הרבים. ביהדות התקבע מנהג לקרוא את מגילת איכה בציבור בליל תשעה באב.

קטעים ממגילת איכה נמצאו כבר במגילות קומראן, אולי ניתן להסיק מכך שבאותה תקופה כבר הייתה המגילה חלק מהקאנון המקראי, אולם מתי הוכנסה אין לדעת. בכתבי מחברים מהמאות הראשונות לספירה אנו מוצאים שהם מנו כ"ב ספרים למקרא, כמניין אותיות האלפבית, כאשר ספר איכה נחשב יחד עם ספר ירמיה ורות עם שופטים[3].‏

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מחיקה ובלעדיות/מצגת

ללא הקפאה

הקפאה לחודש (תוספת ‏39 ₪)

הקפאה לשלושה חודשים (תוספת ‏99 ₪)

מחיקה לנצח (תוספת ‏300 ₪)

ללא מצגת

תוספת מצגת (תוספת ‏99 ₪)

קראתי ואני מאשר את התקנון

לא מאשר התקנון (נא ליצור קשר עם שירות הלקוחות 24/7 לקבלת הסבר)

---

כתובת אימייל

שדה אימייל הינו חובה