‏290.00 ₪

תוכן עניינים 

תוכן עניינים.. 2

מבוא. 4

שאלות המחקר:. 5

השערות המחקר:. 5

סקירת ספרות:. 6

המדיה הטלוויזיונית כסוכן חיברות מרכזי 6

כוח הייצוג הטלוויזיוני: המציאות, הסוגה, הסטריאוטיפ. 6

סוגת הריאליטי 7

תכניות ריאליטי והשפעתן על חיינו 8

הסטריאוטיפ הנשי 9

הבניית הזהות המגדרית. 10

חקר המגדר: גבריות מול נשיות. 11

מאפייני השיח בעולם ההיכרויות והדייטים.. 14

מתודולוגיה:. 20

ניתוח תוכן:. 20

ממצאים מצפייה בתוכניות סינגלס. 22

פרק 6 של התוכנית סינגלס. 22

סצנה נבחרת של המנחים.. 22

סצנה של הבחור מציג או מספר על עצמו 22

סצנה של הבחורה מציגה או מספרת על עצמה. 22

סצנה של שני בני הזוג יחד. 23

סצנה של שני בני הזוג יחד. 24

פרק 7 של התוכנית סינגלס. 24

סצנה נבחרת של המנחים.. 24

סצנה של הבחורה מציגה או מספרת על עצמה. 25

סצנה של הבחור מציג או מספר על עצמו 25

סצנה של שני בני הזוג יחד. 25

סצנה של שני בני הזוג יחד. 27

פרק 14 של התוכנית סינגלס. 27

סצנה של הבחורה מציגה או מספרת על עצמה. 27

סצנה של הבחור מציג או מספר על עצמו 28

סצנה של שני בני הזוג יחד. 28

סצנה נבחרת של המנחים.. 29

סצנה של שני בני הזוג יחד. 29

סיכום הממצאים.. 30

ערכים שוביניסטיים- סטריאוטיפ המאצ'ו וה'ברבי':. 31

שוני בדמות האישה על מרקע הטלוויזיה- מעבר מקלאסיות למודרניות:. 31

מערכי שוביניזם בולטים לפמיניסטיות מתפרצת:. 32

ערכים תרבותיים- אישה מודרנית, גרסת שנות ה-2000:. 32

מעמדות- סטריאוטיפ האישה היפה "הגולד-דיגרית":. 33

דיון ומסקנות. 34

ביבליוגרפיה. 35

בישראל הייתה מהפכה חוקתית בנוגע לדרך ההצבעה בבחירות שהתקבלה במרץ 92 ויושמה במאי 96 שקבעה על שיטת בחירות ישירה, שני פתקים- אחד לראשות הממשלה והשני למפלגה[1].

מטרות החקיקה

1. להשפיע על עוצמתן הפוליטית של המפלגות- ליצור מצב שבו יהיו 2 מפלגות גדולות מאוד ומספר מצומצם של מפלגות קטנות.
2. להשפיע על מבנה מפת המפלגות בכנסת- למנוע מצב שבו מפלגות קטנות מהוות לשון ומזאניים ודעת מיעוט משפיעה על מדיניות.

אולם התוצאות של בחירות 96 השיגו בדיוק את ההפך

1. הייצוג האלקטורלי של המפלגות גדל מאוד ולכן גדל כח המיקוח שלהן. בנוסף הן יכולות כעת לנצל את מעמדן גם לפני מערכת הבחירות.
2. ייצוגן של המפלגות הדתיות והחרדיות גדל בצורה משמעותית כאשר הן מהוות לשון מאזניים ומנצלות מעמד זה לסחטנות מהמפלגות הגדולות לשם השגת קואליציה.
3. ייצוגן של 2 המפלגות הגדולות הצטמצם משמעותית.
4. המפלגה הגדולה ביותר היא של האופוזיציה (העבודה ב96)
5. נפגעה הלכידות בתוך 2 המפלגות הגדולות בשל התמיכה במועמד בודד לראשות הממשלה במקום במפלגה שלמה.

תומכי החוק להצבעה ישירה טענו כי השינויים שקרו היו צפויים להתרחש בלאו הכי אבל לאחר בדיקה של דיסקין הוא מבטל קביעה זו וטוען שמתנגי החוק הזהירו מפני שינויים עתידיים כאלו וכי היה ניתן למנוע את ההתרחשויות בעקבות ההצבעה הכפולה.

הטוענים כנגד החוק הזהירו שהשילוב של פיצול ההצבעה עלול להביא למצב של סחטנות אשר הם חמורים מיותר מהמצב הקדם לחוק. לטענתם אין זה מן הנמנע שבנסיבות אלו שבהן המפלגות הקטנות הופכות להיות ציר מאזניים יהיה צורך לערב את הרשות השופטת.

בנוסף, 2 המאפיינים למשטר פרלמנטרי הם היכולת לקבוע ראש ממשלה ולפטרו ולפי המצב הפרלמנטרי כעת איבדה הכנסת את הסמכות לקבוע מי יהיה ראש הממשלה.

האירועים הרבים שעברו על המדינה מאז קבלת החוק בניהם השליטה במשרדי הממשלה, בתקציבים, בוועדות ובוועדות המשנה של הכנסת מוכיחים באופן חד משמעישהגידול בכוחן של המפלגות הדתיות היה גם אלקטורלי וגם פוליטי, ואותה עוצמה באה לידי ביטוי בתהליך הרכבת הממשלה.

כאשר הוצעה הצעת הבחירה הישירה התנגדו המפלגות הדתיות בתוקף כי ידעו מה מטרתה ולאחר שראו את תוצאותיה של החקיקה הן תומכות באופן מוחלט בהסדר החדש. לפי דיסקין זוהי הוכחה מוחצת לכישלון כוונת התהליך

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

נעמי הימיין-רייש, שובה של הבחירה הישירה? פרלמנט גיליון 61, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

עופר קניג, ביטול הבחירה הישירה: תהליך החקיקה, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

גדעון אלון, "בחירה ישירה" הוצאת ביתן