‏390.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

האם קיימים הבדלים בין המינים בתפיסות האתיות? שאלה שנותרה ללא מענה. 2

השפעת מאפייני הארגון ומאפייני המצב על השיפוט המוסרי 4

התעלמות מהקול השונה. 6

ממצאי המחקר. 10

התמות לפיהן סווגו נתוני הראיונות. 10

קשר עם לקוחות. 12

יחס ללקוחות. 12

קונפליקט בין ציפיות הלקוח לנוהלי הארגון 13

חלוקת משאבים וסדרי עדיפויות. 16

קשר עם עובדים.. 17

יחס לעובדים.. 18

סדרי עדיפויות ביחס לעובדים.. 20

יחס לסמכות. 21

קונפליקט בין בעלי עניין שונים.. 23

סיכום ודיון 25

מחקר זה בוחן את מאפייני השיפוט המוסרי של מנהלות ומנהלים בזירה הארגונית ואת מקומה של האתיקה של הדאגה, המיוחסת בספרות לנשים, בחשיבה הניהולית. במסגרת המחקר נחקרו השאלות הבאות: האם קיימים הבדלים מיגדריים בשיפוט המוסרי בקרב בעלי תפקידים ניהוליים? אם כן, באילו מצבים הם מתקיימים? מה משקל מאפייני הארגון בעיצוב השיפוט המוסרי? המחקר בחן הבדלים באוריינטציות המוסריות של המנהלות והמנהלים, מתוך הכרה בלגיטימציה של תפיסות אתיות שונות אך שקולות בערכן. זאת בשונה מרוב המחקרים בתחום, שבחנו הבדלים ב"רמה המוסרית"—בהניחם שיש כביכול פרספקטיבה מוסרית יחידה, מוסכמת ומחייבת. הגישה המחקרית הייתה איכותנית-פרשנית. 50 מנהלות ומנהלים משירותי בריאות ורווחה ומבנקים, רואיינו בקשר לאופן בו הם תופסים ומתמודדים עם דילמות אתיות במסגרת תפקידיהם. התוצאות הראו כי הן המיגדר והן ההקשר הארגוני מעצבים את האופן בו מנהלים ומנהלות מבינים ומתמודדים עם דילמות אתיות בעבודתם, כאשר לנשוא הדילמה (כגון לקוח או דמות סמכות) ולמשתנים מצביים (כגון: עמימות) השפעה על השיפוט האתי. בנוסף, מדגיש המחקר את האופן בו האתיקה של הדאגה, שלטענת חוקרות פמיניסטיות הודרה מהשיח על האתיקה הארגונית, למרות חשיבותה, משמשת מודל ראוי להבנת השיפוט המוסרי הניהולי.

מטרת המחקר לבדוק את התפיסות והפרקטיקות האתיות הניהוליות בזירה הארגונית מההיבט המיגדרי, ולבחון את מקומה של האתיקה של הדאגה בחשיבה הניהולית בכלל ואצל נשים מנהלות בפרט.

רוב המחקרים שבחנו את שאלת השיפוט המוסרי והמיגדר בזירה הארגונית, נשענו בעיקר על תיאוריות מוסר מסורתיות, המתארות את ההתנהגות המוסרית כנגזרת מן התבונה ומושתתת על עקרונות אוניברסאליים. אמנם  מסתמנת נטייה בקרב מספר חוקרים לעגן את תפיסות המוסר במושגים של אכפתיות ודאגה (Derry; Wark & krebs), אך העיקרון האוניברסאלי עדיין שולט בשיח האתי (בנזימן) ומוסר הדאגה אינו זוכה להכרה שוויוניות במחקר ובפרקטיקה הארגונית (Derry). על פי הגישה האוניברסאלית הדומיננטית, פרטים בחברה בכלל ובארגון העסקי בפרט, מחויבים לציית לעקרונות מופשטים של צדק והגינות, ללא משוא פנים וללא קשר למאפיינים האישיים של המעורבים. אמפטיה ורגישות לזולת לא נכללו בחשיבה מוסרית זו, מכיוון שרגשות מתייחסים לזולת קונקרטי וסותרים את עקרון אי-משוא הפנים (Meyers ). בהתאם לכך הניחו רוב המחקרים כי קיים סוג יחיד של שיפוט מוסרי לגיטימי ובחנו באיזו מידה בני המינים השונים פועלים על פיו. כלומר, בחנו האם קיימים הבדלים מיגדריים ברמה האתית. מבחינה מתודולוגית נשענו מחקרים אלה על הגישה הכמותית-פוזיטיביסטית, בהציגם לנבדקים דילמות מובנות, הכוללות חלופות פיתרון מוגדרות מראש, מבלי לחקור את שיפוטיהם המוסריים בדילמות אותן הם חווים במציאות.

מדעי הניהול וההתנהגות הארגונית עוסקים באתיקה היישומית בזירה הארגונית, הם חוקרים את הנורמות האתיות של הארגון ואת ההתנהגות המוסרית של הפרטים הפועלים בו. התיאוריה והמחקר של האתיקה הארגונית, פותחו במנותק מתיאוריות פילוסופיות ופסיכולוגיות העוסקות במוסר (Ciulla ). מחקר זה מתמקד באתיקה הניהולית בארגון מההיבט המיגדרי, כאשר תיאוריות פילוסופיות ופסיכולוגיות של המוסר מהוות לו בסיס תיאורטי והביקורת הפמיניסטית על תיאוריות אלה משמשות כעילה לחקירה. נקודת המוצא הבין-תחומית, ששמשה בסיס למחקר זה, נועדה לסייע להבנה טובה יותר של השונות המיגדרית בחשיבה המוסרית הניהולית בהקשרים ארגוניים שונים.

בבסיס מחקר זה אומצו כמה הנחות: (א) ליחסים אישיים יש משמעות מוסרית, כפי שטוענות פילוסופיות פמיניסטיות. (ב) מתן דגש ליחסים אישיים מיוחס בדרך כלל, הן על פי מחקרים ותיאוריות והן על פי האמונות הרווחות בציבור, יותר לנשים מאשר לגברים (Held). (ג) תיאוריות מוסר מסורתיות עליהן מתבססת האתיקה הארגונית, לא כללו בדרך כלל את ממד היחסים האישיים כחלק מהחשיבה האתית ואף לא זכו לחקירה שיטתית. כדי לחקור באופן ממצה את מאפייני החשיבה המוסרית של בני אדם בכלל ושל נשים בפרט, הכרח לכלול ממד זה. 

לאור זאת, שאלות המחקר שנבחנו הן - האם קיימים הבדלים מיגדריים באוריינטציות המוסריות בקרב בעלי תפקידים ניהולים? אם כן, באילו מצבים הם מתקיימים ובמה הם מתבטאים? מה השפעת ההקשר הארגוני על השיפוט המוסרי והאם ניתן להסביר את הדמיון והשוני המגדריים בהתאם להקשרים השונים? שאלות אלו נחקרו (א) מתוך גישה פלורליסטית, המכירה בלגיטימיות ובתוקף של יותר ממערכת ערכים אחת ויחידה. (ב) מנקודת מבט על פיה האתיקה של הדאגה, המיוחסת יותר לנשים (Gillagan), מהווה פרספקטיבה מוסרית לגיטימית. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

רובין, ש. על קודים, עקרונות ואתיקה במקצועות הבריאות והייעוץ. בתוך ג. שפלר, י. אכמון, ג. ווייל (עורכים). סוגיות אתיות במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי (ע"מ 30-51). ירושלים: הוצאת ספרים מאגנס. 

Acker J.  Hierarchies, jobs, bodies: A theory of gendered organization. Gender & society, 4, 2, 139-158.

Ashmore, R.D. Sex, gender, and individual. In L.A. Pervin (Ed.) Handbook of personality: Theory and research (pp. 486-526). New-York: Guilford Press