‏290.00 ₪

תוכן עניינים
מבוא 3

שאלת המחקר. 5

שדה המחקר:. 5

רקע – טרור, איום קיומי על הדמוקרטיה. 8

מניעים להפעלת טרור. 9

סיכול הטרור – סקירה אודות גופי הביטחון השונים.. 15

פרשת קו 300  18

מקרה בוחן: פרשת נאפסו 20

  21

ועדת לנדוי – הרקע להקמתה ומסקנותיה. 22

מסקנות הוועדה. 23

תוצאות בטווח הרחוק. 25

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – השפעותיו על פעילות גופי הביטחון 27

חוק השב"כ - שקיפות כלפי גופי בקרה. 30

פסיקת בג"ץ  31

ענישה  38

ביבליוגרפיה  41

החלטתי לחקור את פרשת קו 300, פרשת נאפסו ובועדת לנדוי. הדרך בה בחרתי את המקרים הנ"ל, היא הצגת  מקרי הקיצון בהם השב"כ הפר את ערכי הדמוקרטיים של ישראל.  בדקנו את הנושא בעזרת תחקור תוכן והתבוננות במאמרים חדשניים בתחום. כאשר הציבור בארץ דן בנושא חקירות השב"כ והפר זכויותיהם של אסירים/טרוריסטים, מתמקד הוא, באמצעיים המוסריים במדינה דמוקרטית במאבק בטרור. אופן חקירתם של העצירים עוררה התלהמות בקרב הציבור הארצי – כיצד לתחקר את אותם עצירים ובאילו אמצעים יש לנקוט.

פרשת קו 300 ארעה בחטיפת נוסעים שנלקחו ע"י מפגעים פלסטינים בעבור משא ומתן.

בהמשך לפרשה, השב"כ טפס את הטרוריסטים והרג אותם ללא משפט ודין, נוסף על כך שיקר בנוגע לסיבות המוות של אותם טרוריסטים. ניתן לומר שהרג המחבלים ללא משפט נעשה כנקמה לחטיפת הנוסעים.

מעשה זה הוביל למשבר חריף בשב"כ, הוביל להתפטרות ראש השב"כ ובכירים אחרים.

פרשה זו הובילה להקמת ועדת לנדוי ולחקיקת חוק השב"כ.

לאחר שהפרשה יצאה לעור, ניתן היה לראות כי השב"כ יפר חוקים בכדי להשיג את מטרתו, כמו לפעול באלימות ולהפעיל לחצים פסיכולוגים על נחקריו. עוד נחשף כי חוקרי השב"כ הכחישו את השימוש בכוח פיזי, בית הדין העליון פעל בחומרה רבה לאותם חוקרי שב"כ שמסרו עדויות שקר, נוסף על כך ציין שדרכי החקירה בפרשה חרגו מן המקובל.

גופי הביטחון במדינת ישראל ובראשם השב"כ בצורת החקירה שלהם אכן פוגעים בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל כפי שבא לידי ביטוי בפרשת נאפסו למשל. התמודדות עם איומי הטרור צריכה להעשות באופן יותר דמוקרטי ומפוקח.