‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מידתיות הגבלת חירות השביתה במגזר הציבורי?

תוכן עניינים
מבוא. 

שאלת המחקר 

זכות השביתה, הגדרתה ומעמדה בישראל. 

הגבלת שביתות במגזר הציבורי: דיון מורכב.

העובדים כקבוצה ועבודה כמשליכה על מעמדו, זהותו והכרתו של העובד. 

הגנה על חירות השביתה ומידתיות

התפתחות הנורמה. 

שביתות בשרות הציבורי 

חוק ישוב סכסוכי עבודה. 

השבתה מכוונת. 

חופש העיסוק. 

מידתיות- במידה שאינה עולה על הנדרש

סוגי שביתות. 

שביתה כלכלית. 

שביתה פוליטית. 

שביתה "מעין פוליטית". 

שביתת אהדה. 

שביתות אהדה. 

כלים להגבלות השביתה ואיזונים הקיימים במערכת. 

קניין 

חופש החוזים.

הגבלת זכות השביתה בשירותים חיוניים

הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון -בוררות חובה בשירותים חיוניים)

משפט משווה בעניין השבתת שירותים ציבוריים/חיוניים.

תקנת הציבור

מידת הצלחתן של השביתות בארץ בהשגת מטרות השובתים.

סיכום והסקת המסקנות האישיות. 

ביבליוגרפיה 

שביתה או השבתה בלתי מוגנת במגזר הציבורי לא משעה את מערכת יחסי העבודה. במגזר הציבורי תיאורית ההשעיה לא חלה! המשמעות היא שעובד ששובת שביתה בלתי מוגנת יועמד לדין משמעתי יפוטר וכו'. דבר השונה מאוד מהמגזר הפרטי. ההחמרה במגזר הציבורי. סעיף 37ב מדבר על גרם הפרת חוזה ,ס' 62ב לפקנ"ז- שביצה גורמת לנזקים כלכליים ואף גורמים למעביד להפר חוזה עם צד ג'. כדי להגן על זכות השביתה נקבע בסעיף 62(ב) לפקנ"ז פטור מביצוע עוולה של גרם הפרת חוזה, אם הנזק נגרם כתוצאה של שביתה או השבתה. בשביתה בלתי מוגנת (היינו בשירות הציבורי) צומצם הפטור מביצוע העוולה ונקבע כי הוא לא חל במקרים שבהם עובד או מעביד שהיו צד לשביתה הגישו תביעה , ובשביתה בלתי מוגנת אין פטור כזה. במגזר הפרטי הפטור של ס' 62 ב חל במלואו ולא ניתן לתבוע את השובת. במגזר הציבורי סעיף 37ב מאפשר לצדדים היינו השובת והמעביד לתבוע אחד את השני בגין עוולת גרם הפרת חוזה אך אין הוא מאפשר לצד ג' לתבוע אף אחד מהם היינו ישנה הגנה אך מצומצמת לעומת המגזר הפרטי.

באופן כללי, משפט העבודה הישראלי אינו מטיל מגבלות רבות על השביתה הכלכלית מתוך הכרה כי ההגנה על העובד מפני ניצול לרעה עולה בחשיבותה על הנזק שעתיד להיגרם למעסיק. אך אין לומר כי מדבר הן נשמע לאו, וכי בכל זאת מוטלות הגבלות מסוימות, ובהתאם לנתונים המבוארים לעיל, מוטלות הן יותר על המגזר הציבורי מאשר על המגזר פרטי. הגבלות אלה ניתן שתקבענה באמצעות חקיקה, פסיקה משפטית, בתקנוני ארגוני העובדים ובהסכמים קיבוציים.

החוק ליישוב סכסוכי עבודה, דן בסוגיות של סכסוכי עבודה במגזר הציבורי וקובע, בסעיף 37א, כי במגזר זה תיתכן "שביתה בלתי מוגנת", קרי, שביתה שנפתחה שלא כדין, ציור השובתים לא ייהנה מהגנה מפני פיטורים או מחסינויות כנגד אחריות בנזיקין או הפרות חוזה מצד המעסיק. תחת קטגוריה של שביתה שלא כדין נמצא שביתה שלא נמסרה עליה הודעה בהתאם לחוק, ובהקשר זה יש לציין את ההגבלות הטכניות, למשל, החובה להודיע לממונה הראשי על העבודה ולצד השני בסכסוך על השביתה המתוכננת חמישה עשר ימים לפני התחלה. 

המונח 'שירות ציבורי', כאמור בחוק הנ"ל, כולל מוסדות המספקים שירותים חיוניים כגון מים, חשמל, דלק, בריאות ותעופה אווירית. הגבלת זכות השביתה על המוניים במוסדות אלה נועדה להבטיח אספקה של שירותים הכרחיים לאזרחי המדינה, בייחוד לנוכח העובדה שבשירות הציבורי מקיימות מרבית השביתות במשק. 

בפסיקה נמצא כי בית המשפט מעניק לזכות השביתה מעמד וחשיבות רמים במעלה, אך ביכולתו נמצא גם הסמכות להגבילה בתנאים או לבטלה בהיותה מנוגדת לדין, מקום בו נוכח לגלות שזו נוצלה לרעה, חסרת מידתיות או אם קיימת דרך אחרת לפתרון הסכסוך, כגון, פישור, תיווך או גישור.

לא זו אף זו, שבעבר כבר קבע בית המשפט כי זכות השביתה לעולם מוגבלת למול זכות הזולת, ואין במשפט העבודה, בישראל או בעולם המודרני, כדי לפטור מאחריות או מחבות כלשהי בכל מקרה ובאופן גורף.

תקנון להתארגנות העובדים יכול שיקבע כללים ותקנות באשר לדרך ניהול סכסוך מול המעביד ויכול שיקבע בנוסף, נהלים להפעלת זכות השביתה, כגון מי הוא זה הרשאי להכריז על שביתה ומהם ההליכים הנדרשים לביצועה או תנאי המחייב את חברי הארגון לקיים הצבעה בכדי להחליט באם לצאת בשביתה ואם לאו.

אף בהסכמים קיבוציים ניתן לכלול תנאים לענין זה תוך התחייבות העובדים שלא לממש את זכות השביתה כל עוד תקף ההסכם ובעצם לשמור על "שקט תעשייתי" במקום העבודה. 

מצגת בנושא שביתות , זכות השביתה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

לוין א' אכיפת דיני העבודה - הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה - הדין, ההלכה והמעשה. אוצר המשפט (2023)

מורן סבוראי משפט העבודה הקיבוצי, [פרקים ה' ו- ז' : שביתות] הוצאת נבו, (2023)

מנחם גולדברג ונחום פינברג דיני עבודה, הוצאת סדן (2023)