‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

מאפייני השידור הציבורי בישראל. 4

שינויים במבנה השידור הציבורי 6

השתלטות התרבות הרב ערוצית. 9

אימפריאליזם תקשורתי 12

היש מקום לשילוב בין התרבויות?. 14

מהפכה תרבותית. 17

ביבליוגרפיה: 22

מקור: 25

מים רבים זרמו בירקון מימי רגע ודודלי עד לתוכניות הריאליטי השוטפות המסך. השינויים הגלובליים והמקומיים בתקשורת מלמדים, כי מהפכת התקשורת הרב ערוצית אינה ניתנת לעצירה או לוויסות - כיוון שהיא מגיעה בעזרת טכנולוגיה מתקדמת העוקפת את רשויות הפיקוח המקומיות ויוצרת תרבות חדשה של מסחריות. תופעת ריבוי הערוצים המשודרים דרך כבלים ולוויינים יוצרת בעיות פיקוח, שכן הם חוצי גבולות, ועוקפים את יכולת הפיקוח של ממשלות, והיא מחייבת לפיכך שילוב נכון בין תרבות רב ערוצית לתרבות מקומית. מכאן ניתן להסיק כי יש למצוא דרכים להתמודד נכון עם המהפכה התרבותית החדשה, שתוביל את מהפכת התקשורת במאה ה- 21, ולא לנסות למנוע אותה.

מהפכה תרבותית זו יוצרת מציאות שבה הערכים המסורתיים של תכנים חינוכיים ותרבותיים אותם ניסו קובעי המדיניות לטפח בעזרת אמצעי התקשורת נמחצים תחת מכבש התרבות המערבית הפופולרית ומאיימים לא רק על מסורות של תת תרבויות אלא גם על המסורות של חברות גדולות. מגמה זו צפויה, שכן שהתכנים המועברים באמצעי התקשורת ההמוניים מנוגדים לערכי המסורת של חברות רבות, ומכך נובע חששם של אנשי המסורת בכל חברה. תופעה זו גוברת ככל שנוספים ערוצי שידור חדשים, ומכאן ניתן להסיק כי תרבויות מסורתיות ואמצעי תקשורת חדשים לא יכולים להתקיים אלא רק במשולב.(37) השילוב בין ריבוי ערוצים ותרבות מקומית יוצר מציאות שבה במקביל להתפתחות הטכנולוגית שתאפשר לישראל להגיע לרמה המקובלת בעולם יש לגבש מנגנוני הגנה על התרבות המקומית. מטרת רשויות הפיקוח בישראל צריכה להיות, לפיכך, הקמת מנגנוני הגנה מתאימים והתאמה של מדיניות התקשורת וההתפתחות הטכנולוגית לתרבות התקשורת הרב ערוצית החדשה - במקום לנסות ולמנוע את ההשתלטות של תרבות זו על החברה והטלוויזיה המקומיים.

מדיניות זו יושמה על ידי ממשלות שונות בישראל. בעת אימוץ מסקנות דו"ח ועדת צוקרמן, שמונתה על ידי הממשלה לבחון את מבנה רשות השידור, הודיע ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו כי הוא מצדד בשימור השידור הציבורי ובמקביל הוא מחייב ביצוע רפורמה כוללת בתחום השידורים, שעיקרה החלת עיקרון "השמיים הפתוחים" והסרת המגבלות על פעילות הסקטור הפרטי בתחום זה.(38) בדיון בכנסת בנושא השפעת הטלוויזיה על אלימות ילדים, ובתגובה לטענה שנשמעה נגד מסחריות הטלוויזיה וריבוי תוכניות זרות, אמר אהוד ברק, כי אין לו כוונה לפגוע בלוויין ובאינטרנט, וכי צריך לחנך את בני הנוער לצריכה נכונה של אמצעי התקשורת החדשים.(39) הוא הסביר, כי אי אפשר להתנגד לקידמה, ויש צורך לחנך להבנת ההתפתחות הטכנולוגית והתקשורת הגלובלית.(40)

בהתאם לעקרונות אלה, מדיניות תקשורת כוללת צריכה להוות בסיס לדיון ציבורי על עתיד התקשורת בישראל ולשמש מצע לחינוך לצריכה נכונה ותועלתנית של התקשורת הגלובלית. גישה דומה צריכה לאפיין גם את התחרות הרב ערוצית והתחרות הצפויה בין טכנולוגיות, שכן כל עוד התרבות הרב ערוצית של תוכניות הטלוויזיה אינה משרתת את האינטרסים של תרבויות מקומיות, יש צורך לגבש מנגנוני הגנה לערכים ומסורות מקומיות באמצעות פיקוח ציבורי. המשמעות היא שצריך להערך לעידן החדש של תרבות רב ערוצית - לא להאבק בו, אלא לחנך לצריכה נכונה של תקשורת ולהבנה של התקשורת החדשה, כדי שניתן יהיה לשלב בין תקשורת גלובלית, ריבוי ערוצים ותרבות מקומית, תוך תכנון מדיניות כוללת שתצעיד את מדינת ישראל  - ולרמת ההתפתחות התקשורתית המקובלת בעולם. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

Brants and Siune" ,Public Broadcasting in a State of Flux ,"in :Suime and Truetzschler ,Dynamics of Media Politics , by Euromedia Research Group ,chapter 7 - pp .101-115.

Cuilenburg and Slaa ,From Media Policy Towards a National Communications Policy :Broadening the Scope ,in :European Journal of Communication ,Vol .8 ,pp .149-176.

Dyson and Humpherys ,Deregulating Broadcasting :The West European Experience ,in :European Journal of Political Research