‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי רגולציה והפרטה בישראל של מערכות ממשלתיות?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

רגולציה, המדינה הרגולטורית ורפורמה רגולטורית. 

מערכת החינוך: רגולציה של תהליכי מסחור, הפרטה וליברליזציה. 

מערכת החינוך וצמיחת בתי הספר הייחודים העל אזוריים. 

מערכת החינוך כמשל על מצב מערכת הממשל בישראל. 

רגולציה בעידן של הפרטה. 

סיכום והמלצות לעתיד. 

ביבליוגרפיה. 

סמינריון השוק הציבורי: רגולציה והפרטה בישראל של מערכות ממשלתיות ושל מערכת החינוך בפרט.

משטר רגולטורי אפקטיבי נתפס לעיתים קרובות כמאפשר הפרטה, ליברליזציה ומסחור, וממקסם את היכולת לקדמם ולשמרם תוך כדי הגנה מתאימה על האינטרס הציבורי.

הדיון במקרה הישראלי ייערך במסגרת הקונטקסט הרחב יותר של תהליכי שינוי בתפקידה של המדינה בעולם ובשינויי המדיניות הכרוכים בתהליך זה. במשך כשלושה עשורים, מאז שלהי שנות השבעים של המאה העשרים, נמצאת המדינה האדמיניסטרטיבית במגננה, וכך גם הערכים הסוציאל-דמוקרטיים שעיצבו את המבנה ואת תפיסת התפקיד שלה במשך רוב המאה העשרים. המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008 עשוי להתברר כנקודת מפנה בהתייחסות לתפקיד המדינה: ייתכן שכיום אנו עומדים בפתח תקופה חדשה של שינויים עמוקים ומקיפים ביחס הציבורי והפוליטי למדינה כמוקד הסדר החברתי, הכלכלי והפוליטי, ובכלל זה שינוי היחס למעורבות מדינתית, לסיכון, להפרטה ולרגולציה. ייתכן, וייתכן שלא כך: נותר לנו להמתין ולראות. בינתיים, מוקדש חיבור זה לדיון במקומה של הרגולציה בסדר הכלכלי-פוליטי החדש שהתגבש בעולם כולו ובישראל בשלושת העשורים האחרונים.[1] אחדים מהמאפיינים החשובים של סדר חדש זה הם ההפרטה, הליברליזציה, והמסחור של החיים החברתיים והתרבותיים, בצד התחזקות מגמות של חשיבה תועלתנית ביחס לבינוי וארגון תחומי חיים כמו המשפט, השירות הציבורי, הביטחון הפנימי והחיצוני והזהות הקולקטיבית. במקביל, ניתן לזהות כי בתקופה זו התערער הקונצנזוס הישן סביב מדינת הרווחה, נחלש הלהט החברתי והפוליטי לתיקון חברתי, וגברו הספקות מימין ומשמאל בדבר יכולתה של מדינת-האומה להבטיח רווחה כלכלית, פיתוח בר-קיימא, אזרחות מכילה (inclusive) ואתוס קולקטיבי ולגיטימי[2].

נטען כי תהליכי ההפרטה, הליברליזציה והמסחור הנרחבים שישראל עברה בתחומים רבים בשנים האחרונות עוגנו באבחנה הפשטנית משהו בין כלכלה למדינה ובין ציבורי לפרטי, תוך כדי התעלמות מהקשר ההדוק בין מבנה המדינה למבנה הכלכלה, וכן תוך התעלמות מהאופן שבו הפרטי והציבורי שזורים זה בזה. השינויים הנדרשים בתפקיד המדינה נתפסו במונחים של 'צמצום תפקידה', 'ביטול מחסומים בירוקראטיים' ותהליכים של 'דה-רגולציה'. אלא ששינוי כללי המשחק הכלכליים, קידום כלכלה תחרותית, קידום זכויות קניין פרטיות ותהליך/מגמת המסחור, מחייבים משטרים רגולטוריים מתוחכמים ומורכבים יותר. חיבור זה, כמו גם הקובץ כולו, מדגים כיצד תפיסה מוגבלת של מבנה המדינה ותפקידה מעצימה את החולשות הקיימות בלאו-הכי בתהליכי ההפרטה, הליברליזציה והמסחור.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

לוי, שלי. "שירותי הבריאות לתלמיד בישראל". מרכז מידע ומחקר של הכנסת.

קלינוב, רות. מימון פרטי של שירותי חינוך בתוך המערכת הציבורית. תזכיר שנכתב עבור המדען הראשי במשרד החינוך