‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי דעת ההלכה לגבי הזרעה מלאכותית?

תוכן עניינים

מבוא

הויכוח ההלכתי

האם איסורי הערוה בתורה כוללים גם את מעשה ההזרעה המלאכותית?

לא תהיה קדשה מבנות ישראל

אגדת בן-סירא ויחוס הילד

מצב שבו הילד עלול להינשא לקרובי התורם

הוצאת זרע לבטלה

צניעות:

איבוד השליטה על מיניות האשה:

עידוד לזנות:

טובת הילד:

הריסת המיסטיקה:

סלידה:

מקורות

ברצוני לסכם ולנתח את הבעיות ההלכתיות הכרוכות בכך, כמיטב הבנתי, ולהראות כי יש בסיס מוצק דיו (גם אם לא מקובל על כל הפוסקים), להתיר הזרעה מלאכותית באשה פנויה.

שיטת ההזרעה המלאכותית, של החדרת זרע לגוף האשה שלא על-ידי יחסי מין, (לצוואר הרחם – בשיטת ה-ICI, או לרחם עצמו, בשיטת ה-IUI), נכנסה לשימוש ע"י הרפואה המודרנית במחצית השניה של המאה ה- 19.  תחילה שמשה לפתרון בעייתם של זוגות נשואים, כאשר נתגלו בעיות בפוריותו של הגבר.  כאשר הבעיה היא הפרעה אנטומית או מיעוט תאי-זרע בזרעו של האיש, ניתן להשתמש בשיטה זו כדי להגביר את סכויי הכניסה להריון של אשתו מזרעו.  אולם במקרים רבים, זרע הגבר פגום מדי, ויש להשתמש בזרעו של תורם זר.

בעוד הזרקת הזרע לרחם האשה מצריכה תמיד התערבות רופא (או לכל הפחות אדם מיומן אחר), הזרקה לצוואר הרחם, הנחשבת בעלת סכויי הצלחה קטנים יותר, יכולה להתבצע על-ידי האשה עצמה.  מספר בנקי-זרע בארה"ב אף מעבירים סדנאות הדרכה לנשים המעונינות בכך.  בארץ, אולי מכיוון שהזרקת זרע על-ידי רופא נחשבת טיפול הממומן על-ידי קופת החולים, אין הדבר מקובל במסגרת זרע המועבר באמצעות בנקי הזרע.  אך כמובן שהדבר מתבצע באופן פרטי, למשל במקרים של זוגות הנמצאים בעיצומם של טיפולי פוריות ואינם מעונינים שהצורך בקיום יחסי-מין במועדים קבועים יפגע בחיי האישות שלהם, או כאשר זוג מחליט על הורות משותפת אך אינו מעוניין בבניית קשר אינטימי-זוגי בין בני הזוג, אם בשל חוסר התאמה ביניהם, ואם בשל סיבות אחרות[1].

קופות החולים בארץ מחויבות לממן טיפולי פוריות בהזרעה מלאכותית לנשים המעונינות בכך, עד להולדת שני ילדים.  כאשר האשה נשואה יתבקש בן-זוגה לחתום על הסכמתו לדבר.  ישנם בארץ מספר בנקי זרע, השייכים לבתי-החולים השונים, והתורמים אליהם הם בעיקר סטודנטים.  התרומה היא אנונימית, האשה (או הזוג) אינה מקבלת כל מידע על התורם, ואף התורם אינו יודע אם אכן הופרו נשים מזרעו.  חלק מבתי-החולים שומרים עבור נשים דתיות מספר מנות של "זרע גוי" – תרומת זרע של תורם שאינו יהודי (בהמשך נראה את ההשלכות ההלכתיות לכך), אם מסטודנטים זרים הלומדים בארץ, ואם ממנות זרע שיובאו מארה"ב במיוחד לשם כך.

בארצות-הברית, בנקי הזרע הם פרטיים, והאשה (או הזוג) יכולה לקבל פרטים נוספים רבים על התורם – היסטוריה רפואית של המשפחה, גילו, מוצאו, דתו, הרכב משפחתו, השכלתו, ותחביביו.  לעתים מצורף לתרומה גם מכתב או מסר של התורם אל המשתמשים בזרעו, קלטת המוקלטת בקולו, או תמונה שלו.  במספר בנקים ישנה אף אפשרות לילד הנולד מתורם מסוים לקבל את פרטיו של התורם ואף להיפגש עמו כאשר יגיע לגיל 18, כפי שהדבר נעשה במקרי אימוץ (בבנקים אחרים יקבל הילד סרט וידיאו של התורם בהגיעו לגיל זה).  בארצות אחרות, כשבדיה ואוסטרליה, מתן אפשרות זו של "פתיחת התיק" בגיל 18 היא חובה.  בבנקי הזרע בארץ הדבר נחשב אסור על-פי החוק, ובמקרים רבים כל המסמכים היכולים להצביע על זהות התורם יושמדו  לפני שהילד יגיע לגיל זה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)