‏250.00 ₪

שאלת המחקר

אנגליה- ס' 101 לקוד קובע חובת אזהרה כללית לפני כל הצגת שאלות לאדם שיש בסיס לחשדות פליליים נגדו. מכאן, שהמשטרה נדרשת להזהיר חשודים גם במקרה שתושאלו בעל-פה לפני שנעצרו. באופן פורמאלי הפסיקה קבעה כי חובת האזהרה תקום בכל סיטואציה, על-פי מבחן אובייקטיבי, חשד סביר לביצוע עבירה, המיוסד על ראיות.
ארה"ב-ארצות הברית משמשת גם היום הלכת Miranda משנת 1966 בסיס לדין הנוהג. העיקרון ביסוד הלכה זו הוא כי כאשר נעצר אדם, זכותו להימנע מהפללה עצמית, על-פי התיקון החמישי לחוקה, מצויה בסיכון ויש לנקוט באמצעים פרוצדורליים כדי להגן עליו מפני סיכון זה. אזהרת החשוד טומנת בחובה מאפיינים מפורטים, נוסח האזהרה מיידע את החשוד בדבר זכותו לשתיקה, וכי כל דבר שיאמר יכול לעמוד לחובתו בבית-המשפט, בנוסף הוא זכאי לייצוג על-ידי עורך דין ואף לנוכחות שלו במהלך החקירה, וכי אם הוא אינו יכול לעמוד בעלות של שכירת ייצוג משפטי, אזי ימונה לו סניגור. החובה להזהיר קמה עם מעצרו של אדם או שלילת חירותו בדרך משמעותית אחרת. לאורך השנים פותחה ההלכה ויושמה על סיטואציות רבות. לדוגמא, בענין Orozco [1] תושאל החשוד בחשד להריגה על-ידי שוטרים שהגיעו לביתו. הוא לא הוזהר בדבר זכותו לשתוק, ובית-המשפט העליון קבע כי אף שלא הוצא מסביבתו הטבעית, הרי שבפועל נשללה חירותו באופן נחרץ. בעניין Innis[2] נבחנה השאלה מהי חקירה, אשר יש להקדים לה אזהרה, ונקבע כי חקירה משמעותה כל פעולה של המשטרה אשר ניתן לצפות באופן סביר כי תוביל לתגובה של החשוד.
קנדה -נדרשת המשטרה להזהיר חשודים באופן מיידי. המשפט הקנדי מהווה מקור השראה חשוב עבור המשפט הישראלי בשל השפעת הצ'רטר הקנדי לזכויות האדם על חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זכות השתיקה לא עוגנה בצ'רטר באופן מפורש, אלא רק הזכות להימנע מהפללה עצמית. אולם הפסיקה הכירה בזכות המוחלטת לשתוק כחלק מן הזכות הכללית לחיים, חירות ובטחון, המוגנת על-ידי סעיף 7 לצ'רטר. פסק-הדין המרכזי בנושא זה, בענין Hebert [3] קבע כי זכות השתיקה קמה מייד כאשר כוח הכפייה של המדינה מופעל כלפי הפרט, אם באופן פורמלי ואם באופן בלתי-פורמלי, לרבות עיכוב והחשדה . למעשה כל שיחה כפופה לזכות השתיקה וניתן לבצעה באם החשוד ויתר עליה במפורש ובאופן רצוני.
בסופו של יום, ניתן לומר כי מבחינה מהותית איל הבדל בין גביית עדות בכתב, תשאול בעל-פה, הטחת חשדות ברגע המעצר או מתן הזדמנות להגיב במעמד החלטת הקצין הממונה. בכל סיטואציות שלעיל מתקבלת גרסה מן החשוד אשר עומדת לחובתו ברגע הלוחמה על חירותו. מכאן שיש לחתור למודעות אמיתית של חשודים, אשר תוכח במתן האזהרה ברגע המגע הראשוני שנוצר בינו לבין המשטרה.שוד יהיה מודע לזכויותיו, וכדי להבטיח זאת יש לתת הודעה עליהן ברגע המגע הראשון בינו לבין המשטרה.

מצגת חשודים זכות השתיקה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

א' ברק "הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני) " מחקרי משפט יג  5, 23.

חגית לרנאו "ישום מבחין – תיאוריה ומעשה בתחום סמכויות החקירה וזכויות חשודים" עלי משפט ו